תאונה בבית משותף ותביעת פיצויים מנציגות הבית בשל היותה הגורם האחראי

תא (ראשל"צ) 4442-04-10

נפילה בשטח פרטי אשר נגרמה בעקבות רשלנות של בעל המקרקעין, יכולה להיות עילה להגשת תביעה נזיקית כנגד בעל הנכס. במקרים בהם מדובר באזור משותף בבית משותף, הנפגע יכול להגיש תביעה כנגד נציגות הבית. דהיינו, במקרים כגון דא, נציגות הבית המשותף הינה הגוף המשפטי אשר נושא באחריות לגבי נזקים בתחום הבית המשותף. עם זאת, לא בכל מקרה תקום כלפי הנציגות חבות לפצות את הנפגע. במילים אחרות, לא כל נפילה בשביל הגישה או בחדר המדרגות, מהווה עילה להגשת תביעת פיצויים. להלן דוגמא למקרה כאמור.

יש לכם שאלה?

פורום תאונות בבית | תאונות ברחוב

פורום בתים משותפים

התובעת, אישה מבוגרת ילידת 1935, הגישה תביעה כנגד נציגות בית משותף, וזאת לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שונים שנגרמו לה. לטענתה, היא נפלה בחדר המדרגות של הבניין המשותף וזאת בגין "מדרגות חלקלקות ורטובות אשר נוקו באותה העת על ידי עובד מטעם נציגות הבית". התובעת טענה כי לאחר התאונה היא נותרה שבר כלי והיא זקוקה לסיוע של בנה בהיקף של 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

נציגות הבית המשותף, והעובד אשר ניקה את המדרגות, הכחישו מכל וכל את טענותיה של התובעת. ראשית, הוכחש אירוע התאונה. שנית, נטען כי לא הופרה כלפי התובעת חובת הזהירות הקונקרטית ומעשי הנתבעים לא עלו כדי רשלנות אשר הייתה עילה לחייבם בפיצויים. בית המשפט בחן את טענות הצדדים וקבע כי דין התביעה להידחות.

"לא כל נפילה בשטח הבית המשותף היא עילה לתביעה"

בנוגע להתרחשות התאונה, נקבע כי התובעת אכן הוכיחה שהיא נפלה ביום האירוע. כמו כן, הוכח כי הסיבה לנפילה בחדר המדרגות הייתה רטיבות וחלקלקות בשל ניקיון. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לענות בשלילה על השאלה - "האם מעצם העובדה שהמדרגות היו רטובות, וללא כל אינדיקציה למכשול או ליקוי אחר, היה די כדי להוכיח את רשלנותם של הנתבעים כלפי התובעת?".

"לא בכל מקרה שבו אדם נופל בשטחו של הבית המשותף, אדם כלשהו (או נציגות הבית) חייב בפיצוי הנפגע", נכתב בפסק הדין, "הלכה פסוקה היא כי נזק איננו מעיד בהכרח על מזיק". בית המשפט הפנה לפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש. בהלכת ועקנין נקבע כי הדין בישראל איננו מטיל אחריות בנזיקין כאשר מדובר ב"סיכון סביר". דהיינו, חובת הזהירות הקונקרטית איננה מופרית בשל התממשותו של כל סיכון אפשרי. כאשר בית המשפט נדרש לפרש את המונח "סיכון בלתי סביר", נקבע כי עסקינן בסיכון אשר החברה רואה אותו בחומרה יתירה, "באופן אשר ניתן לצפות מהאחראי לו לנקוט באמצעי זהירות על מנת למונעו".

בית המשפט התייחס במקרה דנן למספר היבטים:

1. התובעת לא הוכיחה כי בחדר המדרגות היו ליקויים או מכשולים נוספים, למעט היות המדרגות רטובות בגין השטיפה.
2. התובעת הודתה כי היא ידעה שבימי שני אחר הצהריים מתבצע ניקוי בחדר המדרגות. עובד נציגות הבית (הנתבע בתיק הנ"ל) ביצע את הניקיון המדובר במשך שנים רבות (ולמעלה מעשור). נקבע כי אין לצפות מדיירי הבניין לפקח על כל פעולה קטנה של המנקה, וזאת מקל וחומר כאשר מדובר באדם המבצע את עבודתו במקום במשך שנים לא מעטות.
3. התובעת אחזה בתיק אישי בעת הירידה במדרגות.
4. התובעת העידה כי היא אישה כבדת משקל.
5. לא הוכחו אמצעי זהירות סבירים אשר היה ניתן לנקוט בהם ביחס לתובעת על מנת למנוע את התאונה.
6. לא היה ניתן לצפות מדיירי הבניין שלא לנקות את חדר המדרגות בשל סכנה אשר הייתה עלולה להיווצר בעת הרטבת המדרגות. כמו כן, לא ניתן לחייב את נציגות הבית המשותף למנות אדם שלישי אשר ילווה את הדיירים ברדתם במדרגות.