עמ"ש 6564-03-11
במסגרת הליכי גירושין, אב חויב בתשלום מזונות לבנותיו בסך של כ-2,400 שקלים לחודש (1,200 שקלים לכל אחת מהבנות). כמו כן, האב חויב גם במחצית העלות של הוצאותיהן הרפואיות החריגות של הבנות, וזאת כאשר קופת החולים לא תממן טיפולים אלה ורופא מומחה ייקבע כי הם דרושים וחיוניים. הבנות הגישו, באמצעות אימן, תביעה להגדלת מזונות. בתביעה זו, הבנות טענו כי הפסיקה הכירה בכך שמזונותיהם ההכרחיים של ילדים בגיל הזה עומדים על כ-1,250 שקלים לחודש. לטענתן, פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה חרגה מהתחום המדובר, ללא סיבה, ועל כן היה מקום להכניס שינויים בסכום המזונות.
יש לכם שאלה?
בית המשפט פתח את פסק דינו בהלכה הידועה כי ערכאת הערעור איננה מתערבת, על פי רוב, בממצאים העובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית. לא אחת, נפסק כי התערבות כגון דא תתרחש רק "במקרים יוצאי דופן". זאת ועוד, הודגש כי התערבותו של בית המשפט של הערעור בקביעת שיעור מזונות אשר נפסק בערכאה דיונית תיעשה בצמצום ובמשורה, וגם אם ערכאת הערעור סבורה כי היה מקום לפסוק את המזונות באופן אחר, אין בכך די כדי להתערב בפסק הדין.
אי לכך, בית המשפט קבע כי הוא לא יתערב במסגרת ההליך דנא בממצאים העובדתיים אשר נקבעו בבית המשפט לענייני משפחה. דהיינו, בית המשפט המחוזי לא נדרש לסוגיות כגון התנהלותה של האם, כושר השתכרותה, כושר השתכרות האב, סכום המזונות אשר האב נשא בו בגין נישואיו הראשונים וכדומה.
החלטה מאוחרת בדבר הדירה המשותפת
עם זאת, בית המשפט מצא טעם להתערבות בפסיקת המזונות, וזאת בגין חלקו של האב בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג. מדובר בדירה אשר הייתה אמורה להימכר בקרוב ותמורתה הייתה צריכה להתחלק בין האב והאם. נקבע כי היות וההחלטה על מכירת הדירה ניתנה לאחר פסק הדין למזונות, היה מקום "לעדכן" את פסק הדין הנ"ל בהתאם לתמורות הכלכליות אשר קופלו במכירת הנכס. "לא יכולה להיות מחלוקת כי במידה וההחלטה על מכירת הדירה הייתה רלבנטית בעת מתן פסק הדין למזונות, בית המשפט לענייני משפחה היה חייב להתחשב גם בחלקו של האב בתמורת הדירה", נכתב בפסק הדין. נוכח ההליך המתקדם של מכירת הדירה, בית המשפט המחוזי הדגיש כי היה זה נכון להתחשב בקבלת תמורת הדירה על ידי האב, גם אם התמורה בפועל טרם הגיעה אליו.
יכולת של חייב במזונות - גם על בסיס נכסים
יכולתו של חייב במזונות איננה נוגעת רק למשכורתו החודשית אלא יונקת גם מזכויותיו הכספיות של האחרון ממקומות אחרים (לרבות רכוש ונכסים). מדובר אפוא בהלכה אשר מכוונת - בין השאר - לחייב אשר מחזיק את תמורת דירת המגורים המשותפת שנמכרה, או למי שרכש בכספים אשר קיבל דירה אחרת למגורים (וזאת להבדיל ממי שדירת המגורים המשותפת שלו ושל אשתו לשעבר טרם נמכרה). כמו כן, בתי המשפט, בבואם לפסוק מזונות ילדים, נדרשים גם להתייחס להליכים מתקדמים של מכירת דירת מגורים ולעובדה שתמורתה של עסקת מקרקעין זו תעמיד לרשותו של החייב במזונות סכומים כספיים נוספים מעבר להשתכרותו.
במקרה דנן, בית המשפט של הערעור קבע כי יש לעדכן את פסק דין המזונות על בסיס ההחלטה המאוחרת בדבר מכירת דירת המגורים המשותפת. הודגש כי החלטה זו לא עמדה לנגד עיניו של בית המשפט לענייני משפחה בעת קביעת מזונותיהן של הבנות.
"תביעת מזונות היא תביעה דינאמית מטבעה. הנסיבות אשר שררו בעת הגשתה יכול ותשתנינה בין הדיון במזונות הזמניים; בין שלב ההוכחות וכלה בדיון בערעור. דהיינו, בית המשפט של הערעור – בענייני משפחה – יכול להידרש במקרים מסוימים לנסיבות החדשות, ובמקרים המתאימים הוא אף יתקן את פסק הדין בהתחשב בהן (במקום להורות על החזרת התיק לבית משפט קמא על מנת שזה יבחן ויתקן את חישוב המזונות או יורה לבעל הדין להגיש תובענה חדשה לשינוי)", נכתב בפסק הדין.
.jpg)
.jpg)
