סוגיות הנוגעות לגירושין ונישואין בישראל נמצאות בסמכותם של בתי הדין הדתיים. לא אחת, מחלוקות באשר לכשרות וקבילות גיור מונחות לפתחן של ערכאות אלה. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בבני הזוג אשר הגישו תביעת גירושין משותפת לבית הדין הרבני האזורי בנתניה. על פי עובדות המקרה, עסקינן בבני זוג אשר הכירו בקולומביה, כאשר הגבר היה בשליחות בדרום אמריקה, ואילו האישה ילידת המקום. במהלך הדיון הראשון בבית הדין הרבני, הדיינים העלו ספקות באשר ליהדותה של האישה. כפועל יוצא מכך, נערך דיון בנוגע לסמכותו של בית הדין הדתי להתיר את הנישואין.
יש לכם שאלה?
פורום התרת נישואין | נישואין אזרחיים
האישה טענה כי אמנם אביה ומשפחתו לא היו יהודים, אך סבתא מצד אמה הייתה יהודייה. כאשר היא נשאלה כיצד היא יודעת זאת, המבקשת העלתה את הטיעונים הבאים. הסבתא נשאה שם הנפוץ בקרב בני הקהילה היהודית, הסבתא לא הסכימה כי היא תוטבל לנצרות, והסבתא לא הסכימה מעולם שהיא תלך לכנסייה. בית הדין הרבני קבע כי לא היה בכך די כדי להכיר ב"יהדותה" של הסבתא. הודגש כי האישה לא השכילה להציג מסמכים רשמיים או אף "חצי-רשמיים" באשר להיותה יהודייה מבטן. זאת ועוד, האישה עברה מספר הליכי גיור בישראל ובחו"ל בעקבות המפגש עם בעלה. הדיינים קבעו כי עצם העובדה שהאישה פנתה לגיור, בישראל ובחו"ל, העידה על כך שהיא הייתה מודעת לספק המשמעותי באשר ליהדותה, ודי לחכימא ברמיזה.
האם האישה התגיירה כדין?
בית הדין הרבני הוסיף כי האישה לא הוכיחה שהיא השלימה את הליכי הגיור. באשר לגיור בישראל, הוכח כי הליך זה הופסק באיבו כאשר האישה נסעה להיות עם אביה בקולומביה (שחלה במחלה קשה והיה על ערש דווי). לטענתה, לאחר שהיא שבה לארץ, אולפן הגיור לא הסכים לקבלה חזרה ללימודים. הדיינים מצאו את הטענה הנ"ל תמוהה ודחו אותה על הסף. האישה הציגה גם תעודת גיור אשר הוצאה עבורה בלונדון על ידי "בית דין צדק של איחוד קה"ק מתקדמות בבריטניה הגדולה". בפסק הדין נקבע כי לא היה מדובר בבית דין המוכר על ידי הרבנות ועל כן תעודה זו הייתה "חסרת נפקות מבחינת ההליך דנן".
הלכה פסוקה היא כי "הרבנות הראשית לישראל עמדה לא אחת על כך שבתי דין מסוג זה עלולים לעשות את הגיור שלא באופן הנדרש על פי ההלכה. לפיכך, בתי הדין הרבניים אינם רשאים להסתמך על ה'גיורים' בבתי דינים אלה ללא בדיקה פרטנית בכל מקרה לגופו". יודגש כי אין בכך כדי לקבוע שגיור בבית דין מסוים לא עמד בדרישות ההלכה. כמו כן, ישנם מקרים בהם גיורים אלה עולים כדי "ספק יהדות" ועל כן הם גורמים לצורך בהסדרת "גט פיטורין לחומרא".
במקרה דנן, בית הדין קבע כי בית הדין אשר ערך את הגיור לאישה היה "בית דין רפורמי שאיננו מקפיד על דרישות ההלכה כפי שנפסק בשולחן ערוך". בפסק הדין נכתב כי חזקה על "הדיינים" אשר ישבו בבית הדין הנ"ל כי הם "עוברים על עיקרי הדת והינם פסולים מלהיות דיינים". אי לכך, בית הדין הרבני קבע כי "לא היה חשש שהגיור נעשה כדין ולא היה ספק יהדות לגבי האישה דכאן".
בעקבות הקביעות הנ"ל, בית הדין הרבני ציין כי למרות שהבקשה להתרת הנישואין הוגשה במשותף על ידי הגבר והאישה, לא היה זה בסמכותו להתיר את הנישואין. סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 קובע כי "עניני גירושין של יהודים בישראל יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים". עם זאת, היות והמבקשת במקרה זה לא הייתה יהודייה, לא נולדה כיהודייה, ולא עברה הליך גיור כהלכה, היא לא נכנסה בגדר סמכותו של בית הדין הרבני. אי לכך, הצדדים הופנו לבית המשפט על מנת להתיר את נישואין מכוח חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969.
"אילו הדבר היה תלוי בנו בלבד, היינו מורים על התרת נישואיהם של המבקשים. ברם, משהגענו למסקנה כי המבקשת שבפנינו אינה יהודיה, נבצר מאתנו להורות על כך, על אף הסכמה של המבקשים, וזאת לפי פסיקת בית המשפט העליון", נכתב בפסק הדין.
.jpg)
.jpg)
