בעלי מקצוע עצמאיים מתקשרים לא אחת עם מועצות מקומיות. בין אם מדובר בעורך דין המעניק למועצה ייעוץ משפטי, ובין אם עסקינן במהנדס חיצוני המתבקש על ידי נציגי המועצה לתכנן ולבצע פרויקטים בתחומה, ההתקשרות עם המועצה חייבת להיעשות על פי החוק.
סעיף 193 לצו המועצות המקומיות קובע את דרכי ההתקשרות החוזית מול מועצה מקומית. סעיף זה קובע כי מועצה לא תחויב בחוזה ובו התחייבות כספית זולת אם החוזה נחתם על ידי ראש המועצה וגזברה. להלן דוגמא למקרה בו מהנדס אשר התקשר בעל פה עם ראש מועצה הגיש תביעה לתשלום שכר טרחה למרות שהפרויקט המדובר לא יצא אל הפועל.


במקרה דנן, מדובר במהנדס אשר טען כי ראש מועצה מקומית פנה אליו בשנת 2000 לשם ביצוע עבודות של סלילת כביש. לדבריו, הוא נענה להצעה והוסכם בין השניים על שכר טרחה בשיעור של כ-4% מאומדן עלות הפרויקט. המהנדס הוסיף כי הוא הסכים לערוך את עבודות התכנון לאחר שיבוצעו מדידות לכביש. כמו כן, לדבריו, הוסכם כי תשלום שכר הטרחה יינתן עם תחילת הפרויקט או לכל המאוחר במהלך שנת 2000. המהנדס טען כי המועצה סיכלה את זכותו לשכר טרחה בכך שלא פרסמה מכרז לסלילת הכביש.

 

אי לכך, לדבריו, היה עליה לשלם את שכר טרחתו בגין עבודת התכנון שבוצעה על ידו ואשר הסתיימה בסוף שנת 2001. המהנדס טען כי הוא פנה למועצה, באוגוסט 2001, וביקש להגיש לה את הצעת התכנון. לטענתו, המועצה ביקשה ממנו להמתין עד לקבלת הודעה חדשה אך ניתקה עימו קשר. אי לכך, ולאחר פניות נוספות שנותרו ללא מענה, המהנדס הגיש את עבודות התכנון באופן עצמאי. גם כעת, הוא נותר ללא תגובה. באפריל 2004, המהנדס הגיש חשבון למועצה בעבור שכר טרחה. המועצה לא שילמה את החשבון והמהנדס הגיש תביעה על סך 200,000 שקלים כנגדה בבית משפט השלום.


החוזה לוקה באי חוקיות


בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע כי היות והיה צורך בהחתמת ראש המועצה והגזבר על ההתחייבות, החוזה היה נגוע באי חוקיות. כמו כן, נקבע כי המועצה לא נטלה התחייבות בלתי מותנית בתשלום על עצמה, ועל כן המהנדס לא היה זכאי להשבה לפי סעיף 31 לחוק החוזים. הודגש כי התחייבות המועצה לתשלום הייתה תלויה בביצוע הפרויקט, אשר לא הייתה מחלוקת שזה לא יצא אל הפועל. בית המשפט ציין כי המהנדס ידע שתשלום שכר טרחתו יתקבל רק אם אישור התקציב לסלילת הכביש ותחילת העבודות.


נקבע עוד כי ניסיונו של האחרון לשלוח חשבון שכר טרחה מבלי שנתבקש לכך היה מעשה שנעשה על דעת התובע בלבד. במילים אחרות, בית המשפט קבע כי "הסיכום בין המהנדס לראש המועצה הותנה בחתימה על חוזה כתוב, ומשזה לא נחתם, לא היה חוזה. יש להטעים כי אף אם היה ניתן להתעלם מהצורך בחתימה על חוזה כתוב, שכר הטרחה היה ללא ספק מותנה בביצוע הפרויקט, היות וזה לא יצא אל הפועל, לא היה מקום לתבוע תשלום שכר טרחה".