רע"א 7219/11
אדם אשר נפגע בתאונת דרכים הגיש כנגד חברת הביטוח הפניקס תביעת פיצויים. חברת הביטוח חלקה על חבותה וטענה כי האירוע המדובר לא התרחש כפי שנטען בכתב התביעה. על מנת לבסס את טענותיה, חברת הביטוח הפנתה את בית המשפט לדברים אשר נאמרו על ידי המבוטח לחוקר מטעמה.
יש לכם שאלה?
המבוטח ובא כוחו טענו כי תמליל השיחה שנערכה עם החוקר איננו קביל וזאת משום שבעת עריכת החקירה החוקר לא היה מוסמך ולא היה בידיו רישיון לעסוק בחקירות. התובע ובא כוחו הדגישו בפני בית המשפט כי לא רק שהראיה איננה קבילה, אלא שעסקינן בעבירה פלילית ופעילות בניגוד לחוק החוקרים הפרטיים.
בית המשפט קיבל את טענות המבוטח וקבע כי אין להתייחס לתמליל השיחה המדובר. השופטת קבעה כי חברת הביטוח לא תוכל ליהנות מראיה אשר הושגה שלא כדין והצגת הקלטת נדחתה. יתרה מזאת, בית המשפט מתח ביקורת על חברת הביטוח והחוקר, וזאת משום שרק לאחר דרישה וניסיונות לא מעטים, ובמהלך החקירה הנגדית (כאשר החוקר מעניק תשובות סתומות ומתחמקות), התבררה עובדת העדר הרישיון. חברת הביטוח הגישה ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי הדגיש כי ערכאת הערעור איננה מתערבת בנקל בממצאים שנקבעו בערכאה הדיונית. אי לכך, וכן לגופו של עניין, הערעור נדחה.
העליון מכשיר את הראיה
חברת הביטוח לא אמרה נואש והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. השופט, אליעזר ריבלין, החליט לדון בערעור ואף לקבל אותו. בפסק הדין נקבע כי למרות שעל פי רוב בית המשפט העליון לא ייתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", נסיבות מקרה דנן הצדיקו חריגה מכלל זה. בפסק הדין בעליון נקבע כי העובדה שהתמליל הושג באמצעות חקירה בלתי חוקית, בניגוד לחוק החוקרים הפרטיים, לא הייתה יכולה להוביל, לכשעצמה, לפסילת הראיה. נקבע כי יש לבחון את הראיה במנותק מחוקיות אופן השגתה. לא זו אף זו, בית המשפט העליון אף חייב את המשיב, המבוטח, לשאת בהוצאות משפט בסך 20,000 שקלים.
"אינני רואה לנכון לפסול את הראיה רק משום שהחוק הופר לצורך השגתה. אמנם, כלל זה אינו חזות הכול ונקבעו לו בחקיקה מספר חריגים. לדוגמא, חוק האזנות סתר קובע בסעיף 13 כי ממצאים אשר במסגרת השגתם הופר החוק אינם יכולים לשמש כראיה קבילה בבית המשפט. עם זאת, יש להדגיש כי הדברים אינם אמורים בחוק החוקרים הפרטיים ואין לפסול ראיות אשר הושגו שלא כדין, בניגוד לחוק זה".
.jpg)
