בית המשפט העליון דחה ערעור אשר הוגש בעקבות פסק דין במסגרתו נדחתה תביעה שהוגשה בגין רשלנות בטיפת חלב. עסקינן בערעור אשר הוגש על ידי הורים ובנם, וזאת בעקבות רשלנות לטענתם בביצוע בדיקות הריון. המערערים טענו כי הקטין, יליד 1995 הסובל מפיגור שכלי קשה וקשיי קואורדינציה משמעותיים, נולד במצבו הנוכחי בשל אי גילוי תסמונת גנטית מבעוד מועד.
יש לכם שאלה?
יודגש כי הוריו של הקטין הינם קרובי משפחה מדרגה שנייה (אביו של הבעל הינו בן דודה של אם האישה). המערערים טענו כי הרופא בתחנת טיפת חלב לא הפנה אותם לבדיקת סקירת מערכות. כפועל יוצא מכך, טענו המערערים, הם לא ידעו אודות התסמונת הנדירה בה לקה העובר ולא התאפשר להם למנוע את לידתו של האחרון.
בפסק הדין בבית משפט קמא נקבע כי הרופא בטיפת חלב היה צריך להתייחס להורי הקטין כ"קרובי משפחה" ולהפנות אותם לייעוץ גנטי. כמו כן, נקבע עוד כי סביר להניח שהייעוץ הגנטי היה מסתיים עם הפניה לבדיקת סקירת מערכות מכוונת (וזאת תוך הדגשת ההבדל בין בדיקה ספציפית זו לבין סקירת מערכות "רגילה"). בית המשפט הוסיף וקבע כי הרופא בטיפת חלב לא פעל כאמור בשבוע ה-22 להריון ובכך נפל פגם בהתנהלותו. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי לא התקיים קשר סיבתי בין הרשלנות הנ"ל ובין הנזק אשר נגרם לקטין בפועל.
הודגש כי האם עברה במהלך ההריון בדיקת חלבון עוברי, והופנתה בעקבות תוצאות הבדיקה הנ"ל לייעוץ גנטי. למעשה, היועץ הגנטי לא הפנה את ההורים לבדיקת סקירת מערכות מכוונת ועל כן בית המשפט הגיע למסקנה כי סביר להניח שמאוחר יותר הם לא היו מופנים לבדיקה כגון דא על בסיס נתונים שהיו ידועים עם תחילת ההריון (קרבתם המשפחתית).
האם הרופא היה צריך לשלוח לסקירת מערכות מכוונת?
המערערים טענו כי הרופא היה צריך לשלוח אותם, נוכח תוצאות בדיקת החלבון העוברי, לסקירת מערכות מכוונת. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לאור הממצאים שהתקבלו בבדיקת החלבון העוברי, הרופא פעל כנדרש כאשר הפנה את האחרונים לייעוץ גנטי. דהיינו, היה עליו להפנותם לייעוץ ולא לבדיקה. המערערים הוסיפו וטענו כי הרופא התרשל כלפיהם כאשר שלח את אמו של הקטין לבדיקת אולטרסאונד כללית (בניגוד לבדיקה מכוונת) בשבוע ה-22, אך לא שם לב כי הבדיקה "לא כללה פרמטרים אשר היו אמורים להיבדק". נטען כי הרופא היה צריך לדרוש ממכון ההדמיה או מהאם לראות את התשובה המלאה ואם היה פועל כאמור היה עולה בידיו לעמוד על הטעות בבדיקת מכון ההדמיה. בית המשפט קיבל טענה זו וקבע כי היעדר מעקב נאות אחר תוצאות בדיקת האולטרסאונד בשבוע ה-27 להריון גרם למעשה לאי גילוי הטעות.
המערערים טענו כי אם הרופא היה פועל כאמור, הוא היה רואה שלא נערכה לאם סקירת מערכות והאחרונה הייתה מופנית לבדיקה בשנית. בית המשפט עמד על הנהלים המחייבים, על חוות הדעת הרפואיות המנוגדות שהוצגו על ידי הצדדים, וקבע כי הרופא התרשל בכך שלא הפנה את המערערת לסקירת מערכות בשל הטעות שנפלה בהתנהלות מכון ההדמיה.
העדר קשר סיבתי
עם זאת, הוכחת רשלנות רפואית איננה מביאה באופן אוטומטי לפסיקת פיצויים לטובת התובע. בתביעות כגון דא, מוטל על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק שנגרם לו. לדוגמא, ייתכן ורופא לא שלח לבדיקת סקירת מערכות את אימו של ילד הסובל מפגם גנטי, אך יוכח לא היה ניתן לאתר את התסמונת גם אם הייתה מבוצעת בדיקה כאמור. במקרים אלה, רשלנות הרופא איננה הגורם לנזק, ועל כן הוא אינו חייב בפיצויים.
בפסק הדין במחוזי, בית המשפט בחן האם היה ניתן לגלות את מומו של המערער, "פורנצפליה" והרחבת חדרי המוח, בסקירת מערכות. דהיינו, האם היה ניתן לאבחון את התסמונת ממנה סבל העובר במסגרת בדיקת אולטרסאונד אליה אימו של האחרון נשלחה בשבוע ה-27 להריון?. השופטים הדגישו כי מדובר בתסמונת נדירה אשר המחקר אודותיה דל ובלתי מקיף. לאחר עמידה על האופן שבו ניתן לאבחן תסמונת זו, ובעקבות הראיות אשר הוצגו בפניו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא התקיים הקשר הסיבתי הדרוש לשם פסיקת הפיצויים.
.jpg)
