ת"א 13427-02-10 אוטו ליין בעמ נ' יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ

 

סעיף 2(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, קובע כי הסדר כובל הינו הסדר בין בני אדם אשר מנהלים עסקים ובמסגרתו אחד הצדדים מטיל על עצמו מגבלה אשר עלולה לטמון בחובה הפחתה או מניעה של התחרות בעסקים בינו לבין צדדים אחרים להסדר, בינו לבין חלק מהצדדים האחרים, או בינו לבין אדם אשר איננו צד להסדר.

 

יש לכם שאלה?

פורום יזמות עסקית

פורום הקמת חברה

 

סעיף 4 לחוק זה מוסיף וקובע כי אדם איננו רשאי להיות צד להסדר כובל, זולת אם הוא קיבל לכך פטור מהממונה על הגבלים עסקיים, מבית הדין, או בהתאם לתנאים אשר נקבעו בכללי ההגבלים העסקיים מכוח החוק. החוק עוסק בשלושה מסלולים אשר באמצעותם ניתן "לטפל ולבחון" הסדרים כובלים - מסלול פלילי, מסלול מנהלי ומסלול אזרחי. סעיף 50 לחוק קובע כי מחדל ו/או מעשה בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים הינו עוולה נזיקית. בסעיף זה מוגדרת למעשה העילה המשפטית אשר באמצעותה יכולה להיות מוגשת תביעה בגין הפרתו של סעיף 4. הוראה זו קושרת אפוא בין פקודת הנזיקין ובין האיסור להיות צד להסדר כובל. התכלית העומדת מאחורי סעיף 50 לחוק הינה למנוע את הצורך בהכרעה שיפוטית בנוגע לשאלה האם איסור זה הינו עוולה (וקובע כי אכן עסקינן בעוולה נזיקית שעילת תביעה בצידה).

 

להלן דוגמא למקרה כאמור. בית המשפט קבע כי בין יבואנית הרכב UMI, ובין המוסכים המורשים, לא נוצר הסדר כובל באשר לרכישת חלפים לרכבים אשר הראשונה מייבאת. כך נקבע בפסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז. השופט, יעקב שינמן, דחה את התביעה אשר הגישה יבואנית החלפים אוטוליין, על סך 20 מיליון שקלים, כנגד UMI.

 

הנתבעת הינה יבואנית בישראל של מכוניות איסוזו, ג'נרל מוטורס, אופל וסאאב, והתובעת הינה חברה המייבאת חלקי חילוף לאיסוזו וג'נרל מוטורס. התובעת טענה כי היות ו-UMI חתמה עם המוסכים המורשים על הסכמים לפיהם הם היו מחויבים לרכוש חלפים אך ורק ממנה, עסקינן אפוא בהסדר כובל. בית המשפט דחה כאמור את התביעה. בפסק הדין נקבע כי בעלי הרכבים אינם חייבים לפנות למוסכים המורשים אשר חתמו על ההסכמים מול הנתבעת.

 

יתרה מכך, בית המשפט הדגיש גם כי מוסך מורשה אשר חותם עם UMI על הסכם תחזוקה רשאי לבחור באחד משני מסלולים - חבילת שירותי תחזוקה במסגרת הסכם גלובלי על בסיס תקופת זמן או מרחק, או הסכם שבר אשר נוגע לתיקון ספציפי. צוין כי מרבית לקוחותיה של UMI, כ-80% מהם, בחרו ללכת במסלול של חוזי תחזוקה לפי הסכם שבר. דהיינו, רק 20% מהלקוחות בחרו בהסכם התחזוקה הגלובלי והיו מחוייבים לרכוש המוצרים מ-UMI. במילים אחרות, בית המשפט קבע כי במרבית ההסכמים אשר נחתמו בין UMI לבין לקוחותיה, לא היה מדובר בהסדר כובל שכן התחרות בתחום החלפים התקיימה ונשמרה.