אישה אשר גרה בבית חד קומתי בקיבוץ הייתה מעוניינת לבצע שיפוץ בבית ובמסגרתו להרחיב את הסלון והמטבח. אי לכך, היא התקשרה עם הנדסאי בניין אשר היה אמור להכין את התוכניות הרלבנטיות ולהגיש בקשה לקבלת היתר בנייה מהוועדה המקומית. כמו כן, ההנדסאי היה אמון על ביצוע העבודות בבית והענקת ליווי הנדסי לבנייה. בהמשך, האישה פנתה לאדריכל על מנת לבנות גם קומה שנייה לבית. האדריכל הכין תוכנית לעיון בה הודגש כי מבצע הבנייה יהיה אחראי, על סמך התוכניות, לבדיקת המידות והתאמתן לבית.
יש לכם שאלה?
התוכנית נמסרה לבעלת הבית והנדסאי הבניין הכין את תוכנית הקונסטרוקציה של תוספת הבנייה ואף שימש כמפקח צמוד לבניית השלד. במקביל, קבלן בניין נשכר לביצוע תוספת הבנייה ונערך בינו לבין בעלת הבית הסכם. במסגרת הסכם זה, נקבע כי בעלת הבית תשלם לקבלן 275,000 שקלים בעבור העבודות אשר הוגדרו בהסכם. תוספת הבנייה נבנתה, אך ללא היתר כדין.
בעלת הבית הגישה כנגד שלושת הגורמים - ההנדסאי, האדריכל וקבלן הבנייה - תביעה בטענה לליקויי בניה ונזקים נוספים. הקבלן הגיש מצידו תביעה נגדית כנגד בעלת הבית, וזאת בטענה כי לא שולמה לו מלוא התמורה הכספית המגיעה לה. לטענתו, התובעת נותרה חייבת לו כ-200,000 שקלים, מעבר לתשלום שהוסכם עליו במסגרת ההסכם, וזאת בעבור עבודות נוספות. כמו כן, הקבלן טען כי בעלת הבית עיכבה ציוד מסוים שלו שלא כדין וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים שונים.
התביעה מתקבלת באופן חלקי - אשם תורם לפתחה של בעלת הבית
בית משפט השלום קיבל באופן חלקי את תביעתה של בעלת הבית. נקבע כי חלק מליקויי הבניה היו באשמתם של הקבלן והנדסאי הבנייה. עם זאת, הוטל על התובעת אשם תורם בשיעור של 30% וזאת בשל מחדלים שונים באשר לבנייה שלא כדין. לדוגמא, צוין כי בעלת הבית לא הפגישה עובר לתחילת הבנייה בין שלושת בעלי המקצוע ולא הקפידה לערוך הסכם חד משמעי וברור עם האדריכל בנוגע לתפקידו בצוות.
בית המשפט קבע, על בסיס חוות דעת מומחה, כי ההנדסאי וקבלן הבנייה גרמו לליקויים במקום בשיעור נומינאלי של כ-122,000 שקלים (לאחר הפחתת אשם תורם). כמו כן, נקבע כי חלק מהליקויים היו בגין רשלנותו של הקבלן בלבד. אי לכך, נקבע כי מעבר לכך הקבלן יחויב בתשלום נוסף של כ-27,000 שקלים.
מנגד, בית המשפט קיבל גם את תביעתו של הקבלן באופן חלקי וקבע כי הוא היה זכאי לתשלום נוסף בשיעור של כ-66,000 שקלים בעבור עבודות נוספות מעבר למה שנקבע בהסכם. לאחר קיזוז החובות ההדדיים, נקבע כי הקבלן ישלם לבעלת הבית סך של כ-22,000 שקלים. הנדסאי הבניין חויב בתשלום של כ-62,000 שקלים נוספים.
בית המשפט המחוזי מקבל את הערעור
בעלת הבית הגישה ביחד עם בעלה ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור העלתה בעלת הבית את הטענה העיקרית הבאה - לא היה מקום להטיל עליה אשם תורם בנסיבות העניין. כמו כן, המערערת השיגה גם כנגד חיובה בתשלום בגין עבודות נוספות לקבלן. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בנוגע לסכומים אשר נפסקו בתביעת בעלת הבית, אך דחה את הערעור על הסכומים שנפסקו בתביעת הקבלן.
בית המשפט קבע כי לא היה מקום לייחס לבעלת הבית אשם תורם במקרה זה, ועל כן היא הייתה זכאית למלוא הפיצוי מהנתבעים בגין הנזקים אשר נגרמו לה. נקבע כי לא היה קשר בין אחריותה של בעלת הבית לכך שהבנייה נעשתה ללא היתר, לבין ליקויי הבניה.
"הדין מבדיל בין האחריות לבנות על פי היתר בנייה, כאשר הסיכון בבנייה ללא היתר הינו הריסת המבנה, לבין האחריות לבנות בצורה תקינה ואיכותית, ללא קשר לשאלה אם הוצא היתר כדין לבנייה אם לאו", נכתב בפסק הדין. כמו כן, בית המשפט התערב גם בסכומים אשר נפסקו לחובתם של המשיבים. נקבע כי קבלן הבנייה ישלם לבעלת הבית סך של כ-25,000 שקלים, והנדסאי הבנייה חויב בתשלום של 203,000 שקלים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
