בג"צ דחה עתירה כנגד מינוי שופטת

בג"ץ 3260/12

בג"צ דחה על הסף עתירה אשר הוגשה על ידי יששכר בן חיים, גזבר עיריית ירושלים לשעבר, במסגרתה הוא התבקש לפסול את מועמדותה לשיפוט של עורכת הדין רבקה גלט (לשעבר תובעת משטרתית). יודגש כי הוועדה למינוי שופטים בחרה לפני מספר ימים בעו"ד גלט לכהונת שופטת בבית משפט השלום בעיר.

בן חיים טען בעתירתו כי גלט הייתה זו אשר עמדה מאחורי כתב אישום שהוגש כנגדו בגין העלבת עובד ציבור. מדובר בכתב אישום אשר ייחס לבן חיים את העבירה הנ"ל בגין מכתב אשר האחרון שלח למבקרת העירייה דאז. בסופו של ההליך, בן חיים הורשע במיוחס לו. הוא חויב לשלם למתלוננת פיצויים בסך 4,000 שקלים, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס למדינה בסך 2,000 שקלים. בן חיים הגיש ערעורים לבית המשפט המחוזי, ולבית המשפט העליון, אך ערעוריו נדחו. בן חיים טען כי יש לבטל את מועמדותה של גלט מחמת שלושה טעמים עיקריים:

1. עו"ד גלט, בעת תפקידה כתובעת משטרתית, עמדה מאחורי כתב האישום אשר הוגש כנגד העותר. העותר הגדיר את כתב האישום הנ"ל כ"כתב אישום שהוגש בנסיבות מפוקפקות" ותוך חריגה של ממש מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, כתב האישום שהובילה גלט כנגדו הוגש מבלי להתבסס על אמת מאחורי ההאשמות.
2. נטען כי על פי דיווח עיתונאי, גלט אשמה בדיווחי שעות כוזבים.
3. העותר טען כי בפועל אין כל ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדה למינוי שופטים, וזאת משום שהוועדה לא חושפת את המסמכים אשר מביאים לידי ביטוי את הנימוקים להחלטותיה.

השופט, ניל הנדל, דחה את העתירה על הסף. בפסק הדין נקבע כי ההחלטה על הגשת כתב האישום כנגד העותר לא התקבלה על ידי עו"ד גלט אלא על ידי גורמים אחרים. כמו כן, הודגש כי היות והעותר הורשע במיוחס לו, וערעוריו השונים נדחו, הרי שהוא לא היה יכול "לנצל" את ההליך דנן על מנת לפעול לטיהור שמו. באשר לטענות אשר התבססו על הדיווח העיתונאי, ולפיהן עו"ד גלט דיווחה לכאורה דיווחי שעות כוזבים, נקבע כי העותר לא הוכיח טענתו כלל. בנוגע לאופן פעילותה של הוועדה למינוי שופטים, השופט הנדל קבע כי הוועדה פועלת בהתאם לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון, וסודיות דיוניה נשענת על שלושה טעמים עיקריים - מניעת רתיעה של מועמדים לשפיטה מפני הגשת מועמדתם, צנעת הפרט, ומניעת פגיעה באיכות הדיונים וכנותם.