ה"ט 7289-06-12
סכסוכים בין שכנים בבית משותף יכולים להביא את הצדדים לפתחן של הערכאות המשפטיות. לא אחת, מדובר בסכסוכים אשר מגיעים עד כדי תגרות ידיים ואיומים שונים. במקרים אלה, ייתכן ויהיה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להרחקת הצד המאיים והאלים מהמקום (וזאת למרות שמדובר במקום מגוריו). להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
הצדדים במקרה דנן היו שכן ושכנה אשר גרו בשני חלקים שונים של דירה אשר פוצלה לשלוש יחידות דיור. בעקבות סכסוך בין השכנה והשכן בנוגע לדלת הכניסה הראשית, הוגשה על ידי הדיירת בקשה למתן צו הרחקה בגין הטרדה מאיימת לשכן מהדירה. השכנה טענה כי לאחר שהסכסוך בנוגע לדלת עלה לטונים גבוהים, השכן איים עליה ושבר רכוש משותף תוך כדי שהוא טוען כי יירצח אותה. מנגד, השכן טען כי מדובר בלא פחות מעלילה אשר מטרתה הייתה לסחוט ממנו כספים שונים.
עובדות המקרה וטענות הצדדים
המבקשת טענה כי בשל הקושי לאוורר את הדירות, הדלת הראשית הייתה נשארת פתוחה מדי פעם. עם זאת, לטענתה, בגין אובדן תחושת הביטחון שלה, היא הייתה נוהגת לסגור את הדלת. המבקשת הודתה כי הדבר גרם לוויכוחים שונים בין השכנים, אך בסופו של היום נמצא "עמק השווה" בין הדיירים הגרים ביחידות המפוצלות. לדבריה, המשיב, אשר עבר רק לאחרונה לדירה עם אשתו, לא הסכים ל"סידור" בין השכנים וביום המדובר הוא תקף אותה באלימות מילולית והשחית רכוש משותף.
לטענתה, ביום האירוע, היא הגיעה לביתה וסגרה את דלת הכניסה. לדבריה, המשיב ראה כי היא סגרה את הדלת והחל לצעוק ולאיים עליה כאשר היא ספונה בדירתה עם אחיה. המבקשת טענה כי המשיב צעק, בין השאר, כי יצבע את המסדרון המשותף בדמה ואיים לפגוע בה ובמשפחתה. היא הוסיפה כי בשלב מסוים המשיב ביקש מאשתו שתביא לו סכין וצעק כי ישב בעבר בכלא ואין לו בעיה לשוב לבית הסוהר.
לאחר מכן, טענה המבקשת, המשיב החל לגרום נזק לרכוש המשותף. הוא שבר קיר גבס, עקר את פעמון הדירה ושבר את תופסן הדלת. אי לכך, לטענתה, לא נותרה לה ברירה והיא הזמינה משטרה למקום אשר לקחה את המשיב לחקירה. לטענתה, בעקבות הגשת הבקשה, ולאחר שניתן כנגד המשיב צו זמני, הוא הגיש לה באמצעות עורך דינו "מכתב התנצלות". במסגרת הדיון בבקשה דנן, אשר הוגשה על ידי השכנה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, המשיב לא הופיע בטענה כי הוא "מטפל בחו"ל באמו החולה".
עורך דינו של המשיב טען בשמו של מרשו כי דבריה של המבקשת היו "משוללי כל יסוד". כמו כן, עורך הדין של המשיב הוסיף כי המבקשת הייתה זו שהסלימה את הסכסוך, וזאת על מנת שתוכל להגיש כנגד מרשו תביעה כספית. לטענתו, המבקשת יודעת כי מרשו הינו "בעל אמצעים", ועל כן הוגשה הבקשה דנן. עורך הדין הוסיף וטען כי העובדה שאחיה של המבקשת לא יצא להתעמת עם מרשו אמרה דרשני ונראה כי הדברים לא היו כצעקתה. כמו כן, עורך הדין הציג טענה "מעניינת" נוספת - מרשו לא קילל את המבקשת אלא "דיבר אל עצמו מבלי לדעת שהמבקשת הייתה זו שסגרה את הדלת".
בית המשפט נותן את צו ההטרדה ודוחה טענות עורך דינו של השכן
בית המשפט קבע כי יש לקבל את הבקשה. השופט, אריאל צימרמן, הביע תמיהות רבות אודות טענותיו של עורך הדין של המשיב. לדוגמא, השופט כתב בפסק הדין כי תמוה בעיניו כיצד המבקשת ניסתה "לסחוט את המשיב, בעל האמצעים", וזאת כאשר האחרון גר ביחד עם אשתו בדירה מפוצלת ללא אוורור. כמו כן, השופט דחה מכל וכל את הטענה כי העובדה שאחיה של המבקשת לא יצא להגן עליה העידה על כך שלא היו איומים מעולם. יתרה מזאת, השופט קבע כי מכתב ההתנצלות אשר ניתן למבקשת מהמשיב, באמצעות עורך דינו, חיזק את משמעותי את גרסתה. אי לכך, נקבע כי יש להעניק למבקשת את צו ההגנה המבוקש על ידה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
