שביתת מאבטחי השרים אושרה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בי-ם

ס"ק 18212-5-12

בית הדין לעבודה בירושלים קבע כי מאבטחי שרי הממשלה, אשר הגישו בקשה לשבות, יוכלו לממש את זכות השביתה. כמו כן, בהחלטת בית הדין נקבע כי מאבטחי השרים יוכלו להתקשר בהסכם קיבוצי מול חברת האבטחה המעסיקה אותם, "מיקוד", וזאת חרף קיומו של הסכם קיבוצי כללי בענף השמירה. מדובר בפרשה אשר זכתה לאחרונה לכותרות באמצעי התקשורת ובמסגרתה עתרו מאבטחי השרים לזכויות עובדים שונות (כגון שעות נוספות, תשלום בגין עבודה בשבתות וחגים וכדומה).

העובדים הגישו תביעה משותפת כנגד חברת האבטחה אשר הועמדה על סך של כ-14 מיליון שקלים. לטענתם, חברת "מיקוד", מעסיקתם, הפרה כלפיהם זכויות עובדים קוגנטיות. לדוגמא, נטען כי החברה לא שילמה למאבטחים דמי הבראה, לא תגמלה אותם כראוי בעבור עבודה בשעות נוספות, לא שילמה להם שכר ביתר בגין עבודה בלילה או בשבת וכדומה.

במקביל, הסתדרות העובדים הלאומית פנתה בשמם של המאבטחים למשרד האוצר וזאת על מנת לערוך בירור בטענות העובדים. לטענתה, הניסיון לשאת ולתת עם האוצר לא עלה יפה ולמאבטחים לא נותרה ברירה אלא לבקש לשבות בגין תנאי עבודתם. לאחר הבקשה לשבות, חברת "מיקוד" מיהרה ופנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. החברה ביקשה למנוע את השביתה ולחייב את המאבטחים להמשיך ולעבוד באופן מסודר ותקין. כמו כן, חברת השמירה ביקשה מבית הדין לעבודה להצהיר על כך שההסתדרות הלאומית איננה הארגון היציג של העובדים.

ניתן צו מניעה זמני לשביתה, אשר מבוטל

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נתן לחברת השמירה את צו המניעה הזמני והורה למאבטחים שלא לשבש את העבודה. כמו כן, הדיון הועבר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בית הדין בירושלים קיבל את טענותיהם של העובדים וקבע כי אין לאסור עליהם לשבות בגין פגיעה לכאורה בתנאי עבודתם. אי לכך, בוטל הצו הזמני שניתן בתל אביב.

במסגרת ההליך בבית הדין בבירה, חברת "מיקוד" טענה כי היות והיא חברה בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, אין להכיר בזכותם של מאבטחי השרים להתקשר מולה בהסכם קיבוצי ספציפי (וזאת בשל העובדה כי קיים הסכם קיבוצי כללי בענף השמירה החל על הצדדים). כמו כן, חברת השמירה הדגישה בפני בית הדין כי ההסכם הקיבוצי הכללי אוסר על שביתה של שומרים, וזאת לרבות מאבטחי שרים. נטען גם כי הארגון היציג של מאבטחי השרים הינו ההסתדרות הכללית החדשה, ולא ההסתדרות הלאומית.

ההסתדרות הלאומית טענה במהלך הדיון כי למרות שהיא איננה הארגון המייצג את כלל העובדים בענף השמירה, היא המייצגת של מאבטחי השרים. אי לכך, לטענתה, לא היה מקום למנוע ממנה להכריז על סכסוך עבודה ושביתה בעקבות פגיעה בתנאי עבודתם של העובדים. כפי שצוין לעיל, בית הדין לעבודה קיבל את טענות העובדים. השופטת, רחל בר"ג-הירשברג, קבעה כי יש להתיר את השביתה. בהחלטה נקבע כי היות וההסתדרות הלאומית הינה הארגון היציג של מאבטחי השרים, הרי שלא ניתן למנוע ממנה להכריז על שיבושים בעבודה בגין פגיעה בעובדים אותם היא מייצגת. כמו כן, השופטת קבעה כי העובדים רשאים לכרות הסכם קיבוצי ספציפי מול חברת השמירה, וזאת חרף קיומו של ההסכם הקיבוצי הכללי (אשר נערך בין ההסתדרות הכללית החדשה וחברות השמירה).