ע"ע 4442-01-11
דיני העבודה בישראל קובעים כי מעסיק איננו רשאי לפטר עובד מבלי להעניק לאחרון הודעה מוקדמת לפיטוריו. על פי החוק, במקרים בהם המעסיק מורה על פיטוריו של עובד לאלתר, מוטל עליו לשלם לאחרון גם את דמי ההודעה המוקדמת (כנגד הימים אשר הוא היה זכאי לעבוד בהם, לפי חוק, טרם הפסקת עבודתו). יצוין כי ישנם מקרים חריגים בהם המעסיק רשאי להפסיק את עבודתו של עובד לאלתר ללא הודעה מוקדמת. לדוגמא, כאשר העובד מפוטר בגין מעשים פליליים שביצע בעבודה.
יש לכם שאלה?
במקרים בהם עובד פוטר ללא הודעה מוקדמת, קיימת לאחרון הזכות להגיש כנגד מעסיקו תביעה לתשלום "דמי הודעה מוקדמת". דהיינו, שכר עבור הימים בהם הוא היא אמור לעבוד לולא פוטר לאלתר. זכויות עובדים אלה נכונות גם "בכיוון ההיפוך". לאמור, כאשר עובד מתפטר באופן מיידי, וללא הודעה מוקדמת, המעסיק רשאי לקבל ממנו פיצויים בגין הפסד ימי העבודה והותרתו בפני שוקט שבורה (היות והוא הפסיד עובד "מהיום למחר"). להלן דוגמא למקרה כאמור.
התביעה לפיצויי פיטורים נדחית, האם בהכרח זכות לדמי הודעה מוקדמת למעסיק?
מדובר בעובד אשר הגיש כנגד מעסיקו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים. העובד טען כי הפסקת העבודה הייתה לאחר פיטוריו ועל כן הוא היה זכאי לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. מנגד, המעסיק טען כי העובד לא פוטר מעבודתו אלא התפטר. יש לציין כי לא רק שהמעסיק לא שילם לעובד פיצויי פיטורים, אלא שהוא גם קיזז משכרו אחרון דמי ההודעה המוקדמת. לטענת המעביד, היות והעובד התפטר לאלתר, ומבלי למסור הודעה לפני התפטרותו, הרי שהוא היה זכאי לקזז משכרו האחרון גמול בגין הפסד העבודה בימי ההודעה המוקדמת.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענותיו של העובד בנוגע לאופן סיום יחסי העבודה. בפסק הדין נקבע כי העובד לא הוכיח שהוא פוטר מעבודתו ועל כן תביעתו לפיצויי פיטורים נדחתה. כפועל יוצא מכך, בית הדין האזורי הכיר בזכותו של המעסיק לקיזוז ימי ההודעה המוקדמת. העובד הגיש ערעור על פסק הדין הנ"ל ובית הדין הארצי דחה את הערעור בעניין פיצויי הפיטורים. עם זאת, נקבע כי העובד היה זכאי להחזר הסכומים שקוזזו משכרו בגין ההודעה המוקדמת.
העובד לא הוכיח פיטורים, אך גם המעסיק לא הוכיח התפטרות
בית הדין הארצי קבע כי הוא אינו יכול להתערב בפסיקתו של בית דין קמא באשר לפיצויי הפיטורים, וזאת משום שפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי התבסס על קביעות עובדתיות. הודגש פעם נוספת כי ערכאת הערעור איננה מתערבת בממצאים עובדתיים כאשר ניכר שההתייחסות אליהם הייתה תקינה וראויה. עם זאת, בית הדין הארצי מצא לנכון לקבל את טענותיו של העובד בערעור בנוגע לזכותו להשבת כספים שקוזזו משכרו בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
בפסק הדין נקבע כי באותו האופן בו מוטל על עובד המגיש תביעה לקבלת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת להוכיח כי הוא פוטר לאלתר וללא פיצויים, כך מוטל על מעביד המעוניין לקזז דמי הודעה מוקדמת להוכיח את התפטרותו המיידית של העובד. במילים אחרות, מעביד אשר מעוניין לקזז דמי הודעה מוקדמת איננו יכול להיתלות בדחיית תביעתו של העובד תחת אי הוכחת הפיטורין.
יתרה מכך, הודגש כי בית דין קמא, בבואו לבחון את שאלת נסיבות סיום העבודה במקרה דנן, קבע כי כפות המאזניים נותרו מאוזנות. דהיינו, אף אחד מהצדדים לא הרים את הנטל יותר מרעהו. "בית הדין האזורי לא קבע כי המעביד הוכיח את גרסתו והמעסיק אף לא הביא ראיות נוספות להוכחת טענותיו", נכתב בפסק הדין, "לאור האמור, יש לבטל את חיובו של העובד בתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 6,000 ₪".
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
