רע"א 1358/12


תביעות בגין רשלנות רפואית צריכות להיות מוגשות ביחד עם חוות דעת מקצועית. פעמים רבות, תובעים אשר מגישים תביעות בתחום זה נתקלים בקושי להשיג מומחה רפואי אשר יעיד עבורם. ככל שתחום התביעה מצומצם יותר, וככל שפחות רופאים מתמחים בסוגיה הנדונה, הקושי להשיג מומחה אשר יעיד כנגד חבריו לתחום הינו רב עוד יותר. להלן דוגמא ל"קשר שתיקה" כגון דא בין הרופאים המתמחים בהשתלות כבד בישראל.

 

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות בניתוח

פורום רשלנות בלידה


בספטמבר 2011, הוגשה על ידי בני משפחה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח וזאת בשם עיזבונו של אדם אשר נפטר לאחר השתלת כבד. בכתב התביעה נטען כי הרשלנות הרפואית במקרה דנן באה לידי ביטוי בתנאים גרועים בהם נשמר הכבד לאחר שהוצא מגופה של התורמת, ובשל הזמן הממושך אשר חלף מעת הוצאת הכבד והשתלתו בגוף המנוח. כמו כן, הועלו טענות נוספות בנוגע למצבו של המנוח בעת השתלת הכבד (סבל מדימום מאסיבי ומחוסר איזון המודינמי). הרופאים הכחישו את טענות התביעה מכל וכל.


כפי שצוין לעיל, בעל דין אשר מעוניין להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית צריך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מצד מומחה רפואי העוסק בתחום המדובר. בני המשפחה טענו כי היות וקבוצת הרופאים בישראל אשר עוסקת בהשתלות כבד הינה "קבוצה מצומצמת", הם לא הצליחו למצוא ולו מומחה אחד אשר יעיד לטובתם במסגרת ההליך דנן. אי לכך, התובעים ביקשו מבית המשפט לפטור אותם מהחובה להציג חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעמו בתחום השתלות הכבד לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי.

 

הרופאים סירבו אפילו לעיין בתיק המנוח


בני המשפחה הציגו בבקשתם פניות אשר הוגשו לרופאים העוסקים בתחום ואשר נענו בשלילה פעם אחר פעם. לטענתם, הם אף פנו לשני רופאים ישראלים המומחים בתחום ואשר עובדים בחו"ל וגם במקרה זה נענו בשלילה. התובעים טענו כי רופאים סירבו אפילו להתבונן בתיקו של המנוח לצורך עיון כללי.


הרופאים הנתבעים ביקשו מבית המשפט שלא להיעתר לבקשה וזאת משום שלא הוכח "טעם מיוחד המצדיק סטייה מתקנות 127 ו-137 לתקנות סדר הדין האזרחי (המחייבות הגשת חוות דעת רפואית במקרים כגון דא)". הנתבעים הדגישו כי חוות הדעת הרפואית בתביעות בגין רשלנות רפואית הינה בעלת "טעם מהותי" ויש להקפיד עם בעלי דין בסיטואציות אלה. הרופאים הנתבעים הוסיפו כי "קשר השתיקה" אשר הוצג על ידי התובעים לא הוכח ולא נזכרו שמות של רופאים ספציפיים. יתרה מכך, הרופאים הנתבעים טענו כי בני המשפחה היו יכולים לפנות למומחים בחו"ל ו/או למומחים אשר תחום עיסוקם משיק לתחום המדובר.


בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי יש לקבל את הבקשה. בהחלטה נקבע כי התמלאו התנאים למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. עם זאת, זהות המומחה לא נקבעה ובית המשפט קבע לערוך דיון בעניין זה בהמשך. כמו כן, נותרה השאלה האם יש למנות את המומחה מטעם בית המשפט לאחר הגשת חוות דעתם הרפואית של הרופאים הנתבעים, או לפני כן. יודגש כי התובעים לא טענו כי אין בידם לממן את חוות הדעת הרפואית ועל כן בית המשפט קבע כי שכר טרחתו של האחרון ימומן על ידם.