"יש צורך גם בלימוד התורה בדרגה של 'תורתו אומנותו' - כאשר אין לאדם שום עיסוקים נוספים על לימוד התורה. לימוד כזה הוא היסוד לקיומו של עם-ישראל והוא המקיים את העולם" (הרבי מליובאוויטש, "שולחן שבת").
כפי שניתן לראות, המונח תורתו אומנתו איננו מונח אשר נולד ב"תפיסה החילונית הישראלית" אלא מקורותיו יונקים מלימוד התורה היהודי. עם זאת, מבחינת הציבור הישראלי, הסדר "תורתו אומנותו" הינו הסדר אשר קובע כי אדם בישראל אשר עיסוקו העיקרי הינו לימוד תורה איננו מחויב להתגייס לשירות צבאי סדיר אלא בתום לימודיו. למעשה, מדובר בהסדר אשר תחת כנפיו מרבית הגברים בישראל המשתייכים למגזר החרדי אינם משרתים בצבא. הסדר "תורתו אומנותו" היה מעוגן במשך שנים בתקנה של שר הביטחון. ההסדר עוגן בהמשך, בעקבות פסיקת בג"צ, בחקיקה הידועה בשם "חוק טל".
חוק טל הינו תולדה של וועדה ציבורית בראשותו של השופט בדימוס צבי טל, אשר מונתה על ידי אהוד ברק בשנת 1999 (אז ראש הממשלה ושר הביטחון). מטרותיה של הוועדה היו לבחון את סוגיית גיוסם של בני הישיבות בישראל ברוח הסדר "תורתו אומנותו". בוועדה ישבו פוליטיקאים, משפטנים, רבנים ונציגי צה"ל. הוועדה מונתה למעשה לאחר שבג"צ קבע כי שר הביטחון איננו מוסמך מבחינת החוק להעניק לבני הישיבות פטור גורף משירות צבאי. יצוין כי וועדת טל לא הייתה הוועדה הציבורית הראשונה אשר הוקמה לבחון את הנושא. קדמו לה ועדת הכהן (1986) וועדת ישראלי.
הטיעונים הבולטים בקרב הציבור החרדי כנגד גיוס לצה"ל
במרוצת השנים הוצגו טיעונים רבים על ידי נציגי הציבור החרדי כנגד השירות בצה"ל. להלן דוגמא לטיעונים הבולטים מבחינת הציבור החרדי אשר מקופלים ברצון של ציבור זה להאריך את תוקפו של חוק טל פעם נוספת:.
- "שמירה על הגחלת" - הנימוק הראשוני אשר הביא לפטור משירות צבאי בא לידי ביטוי במכתב אשר נשלח על ידי הרב הרצוג לדוד בן גוריון ב-1948. הרב הרצוג ביקש מבן גוריון להעניק פטור למעט מתלמידי הישיבות שנותרו לאחר השואה (אשר הביאה למותם של בני ישיבות רבים, חכמיהם ורבניהם) וזאת במטרה "לשמור על הגחלת".
- לימוד תורה כערך עליון ביהדות - רבים מבני הציבור החרדי רואים בלימוד התורה כערך עליון ביהדות וככלי אשר איפשר את שרידותו של העם בגולה במשך אלפי שנים.
- הקשיים הכרוכים בלימוד תורה - זהים ואף עולים על הקשיים אשר בשירות צבאי - פעמים רבות מוצג על ידי רבנים ומנהיגים במגזר החרדי ה"קושי" המקופל בלימוד תורה כקושי העולה על השירות הצבאי. יפים לכך דבריו של הרב יצחק פרץ בשנת 1991 - "מה שאני הקרבתי במשך שש שנים בישיבה, זה יותר קשה מכל שירות בצה"ל. לשבת 18 שעות ביממה וללמוד תורה, זה יותר קשה מכל שירות אחר".
- לא שחרור אלא "דחיית שירות" - אף על פי שהלכה למעשה חוק טל מעניק לבני הישיבות שחרור מלא מצה"ל, פעמים רבות מוצג החוק כמתן "דחיית שירות" בלבד. יש להדגיש כי החוק אכן מעניק דחיית שירות על פי ההגדרה היבשה שמאחוריו.
- פטור מצה"ל איננו תופעה חרדית בלבד - לא אחת, מוצגים טיעונים בנוגע לפטור מצה"ל אשר ניתן לחילונים כגון עולים חדשים אשר הגיעו לארץ לאחר גיל 22, ספורטאים מצטיינים, פציפיסטים וכדומה. חרדים רבים מצביעים על העלייה המתמדת בפטור הניתן לצעירים חילונים כעדות המוכיחה טיעון זה.
- איום חברתי - החברה החרדית הינה חברה שמרנית ומסורתית אשר מנסה לשמור על בניה מפני "השפעות חיצוניות". שילובם של החרדים במסגרות צבאיות בהם הם יבואו במגע עם צעירים מחברות אחרות עלולה לפגוע באידיאולוגיה היושבת בבסיס המגזר.
- שלילת הציונות - פלגים מסוימים בציבור החרדי שוללים את הגישה הציונית וכפועל יוצא מכך את קיומה של מדינת ישראל ואת הצורך בשירות בצה"ל. מדובר בפלגים המאמינים כי ארץ ישראל אמורה להיות מוענקת לעם ישראל על ידי משיח בן דוד ולא באמצעות התנועה הציונית.
עליה מתמדת בשיעורם של הלא מתגייסים
על פי הנתונים אשר הוצגו בפני הוועדה, ניתן היה לראות עליה משמעותית בשיעורם של ה"נהנים" מהסדר "תורתו אומנתו" מבחינת מחזורי הגיוס. לדוגמא, בשנת 1974 עמד מספרם על 2.4% משנתון הגיוס, ובשנת 2007 דובר על 14% מהשנתון. כפי שצוין לעיל, מטרותיה של וועדת טל היו למצוא חקיקה אשר תכשיר את הסטטוס קוו הקיים בעניין בני ישיבות. לדוגמא, הוועדה התבקשה למצוא דרך חוקית אשר תאפשר לשר הביטחון לפטור משירות צבאי. עם זאת, הוועדה פירשה באופן מעט שונה את מטרותיה על פי כתב המינוי וביקשה למצוא פיתרונות לשאלת ההסדר הראוי (הסדר אשר הוגדר על ידה כמעשי וישים).
הגישות בציבור החרדי כלפי וועדת טל היו מעורבים. עם זאת, ככל שנשמעה תמיכה בוועדת בקרב הציבור החרדי, מדובר היה לכל היותר ב"תמיכה שבשתיקה". למעשה, הציבור החרדי התנגד לוועדה כמעט מפה לפה. וועדת טל הגישה את מסקנותיה באפריל 2000 וכעבור שלושה חודשים עבר "חוק טל" בכנסת. החוק אפשר את הארכת "דחיית הגיוס" לבני הישיבות תוך שהוא מבקש ליצור שינוי הדרגתי בשיעור הפטורים משירות. ברוח הוועדה, החוק היה אמור להעניק לצעירים החרדים אפשרות להתגייס בגיל 22 ונקבע כי האכיפה על הנכנסים בגדרו של הסדר "תורתו אומנותו" תוגבר.
שלוש שנים לאחר כניסתו של החוק לתוקף, במסגרת עתירה לבג"צ, המדינה הודתה כי החוק נכשל ולא עלה בידו לשנות את אחוזי הגיוס בקרב הציבור החרדי. למעשה, נקבע כי רק עשרות בודדים של צעירים חרדים בחרו בשירות צבאי במסגרת החוק. השופט טל מתח ביקורת על התנהלותה של המדינה וקבע כי האחרונה "לא עשתה דבר למימוש החוק". המדינה אף הודתה כי תחומים מסוימים בחוק לא יושמו, לדוגמא – לא פותחה כיאות האפשרות להחליף את השירות הצבאי החרדי בשירות אזרחי.
פסיקות בג"צ נוספות בדרך לביטול החוק
בג"צ התייחס פעם נוספת לחוק טל כאשר קבע במאי 2006 בדעת הרוב שמדובר בחוק אשר "הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". כמו כן, שופטי בג"צ ציינו בפסיקה זו כי הסוגיה הנוגעת לגיוסם של בני ישיבות לצה"ל הינה סוגיה חברתית ממדרגה ראשונה הראויה לחקיקה תכליתית ומתאימה. עם זאת, בג"צ מיתן את פסיקתו בקביעה כי השינוי צריך היות הדרגתי ושלא בדרך של כפיה. שופטי בג"צ התייחסו גם להעדר השוויון בכל הנוגע ל"נשיאה בנטל" ונקבע כי חוק טל פוגע בכבוד האדם של המשרתים בצה"ל באופן בלתי מידתי.
חוק טל הוארך בשנת 2007 בחמש שנים נוספות. לאחרונה, בפברואר 2012, בג"צ פסק כי חוק טל הינו "חוק בלתי חוקתי" אשר אין להאריכו עוד. פסק הדין, אשר ניתן בדעת רוב, קבע כי חוק טל פוגע בכבוד האדם של האזרחים אשר משרתים בצה"ל חרף היותו "חוק ההולם את ערכי מדינת ישראל". נקבע עוד כי היות והחוק איננו עומד במבחן הקשר הרציונאלי, והיות והלכה למעשה החוק נכשל כישלון חרוץ בהגדלת מעורבותם של בני הישיבות בצה"ל ובמסגרות האחרות של החברה הישראלית, הרי שאין לקבל חקיקות להארכתו.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
