בעקבות התמורות בעשורים האחרונים בנורמות החברתיות, ובשל תיקוני חקיקה בתחום משנת 2003, חל שינוי מסוים באוכלוסיית האמהות אשר מקבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (ולא מאבי הילדים). על פי נתונים אשר מתפרסמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בעניין זה, הנשים "החדשות" אשר הצטרפו בשנים האחרונות לאוכלוסיה זו הינן נשים בעלות מאפייני תעסוקה ודמוגרפיה השונים מ"הנשים הוותיקות".
יש לכם שאלה?
במוסד לביטוח לאומי טוענים כי הנשים "החדשות" בשנת 2011 היו נשים צעירות יותר ואמהות לילדים רבים יותר. כמו כן, טוענים במל"ל, חלה עלייה בשיעור הנשים הידועות בציבור והפרודות (אשר נשואות לחייב אך אינן מקבלות ממנו מזונות ילדים). בביטוח הלאומי מוסיפים כי ניתן להצביע גם על שינויים תעסוקתיים בקרב הנשים "החדשות". לטענת הגורמים במל"ל, פחות נשים המקבלות מזונות ילדים הינן נשים עובדות.
מבחינת החייבים, בשנת 2009 מרביתם לא עבדו או עבדו מספר חודשים ספורים בשנה. רק 25% מהחייבים במזונות הועסקו במשרה מלאה. המוסד לביטוח לאומי הפעיל בשנת 2011 כ-51,000 תיקי מזונות. ב-19,000 מהתיקים מדובר בנשים אשר קיבלו מזונות מהביטוח הלאומי, וב-32,000 מהתיקים עסקינן בנשים אשר חדלו לקבל מזונות אך נותר בהם חוב של בן הזוג. יודגש כי המימון למזונות מביטוח לאומי ממומן על ידי תקבולים מהחייב ובאמצעות תקציב המדינה.
בשנת 2011, המוסד לביטוח לאומי שילם כ-423 מליון שקלים בגין דמי מזונות וסך התקבולים אשר הגיע מבני הזוג החייבים עמד על כ-44% מסכום זה (כ-188 מיליון שקלים). עם זאת, יש להדגיש כי חלה עלייה של 10% ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לקבל תקבולים חזרה מבני הזוג החייבים. כמו כן, עלייה דומה נרשמה במספר הפעולות אשר ננקטו לצורך זה.
מאז הפעלתו של חוק המזונות, בשנת 1972, החוב אשר הצטבר בגין אי תשלום מזונות על ידי החייבים ופירעונם מהמוסד לביטוח לאומי עומד על יותר מ-4.4 מיליארד שקלים. במוסד לביטוח לאומי טוענים כי כ-33% מהחוב הנ"ל הינו "חוב אבוד" וזאת משום שעסקינן בחייבים אשר לא ישלמו את חלקם (בשל ירידה מהארץ, פטירה, חוסר יכולת כלכלית, מאסר או קבלת גמלת הבטחת הכנסה).