ת"א 3827-12-07
סעיף 13(א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כי אין לבצע טיפול רפואי באדם לולא קבלת הסכמתו המודעת של האחרון להליך הרפואי. דהיינו, רופא אשר מבקש לבצע טיפול רפואי בפלוני, חייב להעניק למטופל את מלוא המידע הרלבנטי לטיפול, החל ממהות ההליך, דרך הסיכונים הכרוכים בו, וכלה בסיכויי הצלחתו.
יש לכם שאלה?
הרציונאל העומד מאחורי הוראה זו הינו כי יש לאפשר למטופל להגיע להחלטה מושכלת בדבר ההליך אשר הולך להתבצע בגופו (ולא אחת להשפיע על חייו ובריאותו). חובת קבלת ההסכמה מדעת הינה חובה רחבה אך היא איננה חובה מוחלטת. החוק והפסיקה אינם דורשים מהרופא "לשטוח בפני המטופל את אין ספור ההשלכות והתוצאות אשר עלולות או עשויות להיגרם כתוצאה מההליך".
הסכמה מדעת להפריה חוץ גופית
במקרים בהם מדובר בהפריה חוץ גופית, חוק זכויות החולה קובע כי הסכמה מדעת להליך הרפואי חייבת להיות בכתב. החוק איננו קובע נוסח מסוים של טופס ההסכמה הנ"ל, ואין כל דרישה כי הטופס המדובר יהיה "מפורט לפרטי פרטים". לדוגמא, בע"א 560/84 נחמן נ' קופת חולים, בני זוג העלו טענה כי טופס ההסכמה אשר הם חתמו עליו לפני ההפריה החוץ גופית לא היה עוד בשימוש ועל כן הוא "פג תוקף". במקרה דנן, בית המשפט העליון קבע כי ערכו של הטופס החדש לא היה רב מערכו של הטופס הישן, ועל כן טענות התובעים נדחו. במילים אחרות, בחינתו של טופס הסכמה מדעת איננה אלא סוגיה אשר נבחנת בהתאם לנסיבות המקרה ובאופן מהותי.
תביעה בעקבות מות עוברים בלידה מוקדמת לאחר הפריה חוץ גופית
להלן דוגמא לתביעה אשר הוגשה כנגד רופא בבית החולים אסותא בעקבות פגמים לכאורה בטופסי הסכמה מדעת בהפריה חוץ גופית. מדובר בהפריה חוץ גופית אשר במסגרתה נקלטו בגופה של האישה חמישה עוברים, ובשבוע ה-23 להריון נולדו חמישה פגים בלידה מוקדמת אשר מתו באותו היום. ההורים הגישו תביעה כנגד הרופא המטפל וזאת בטענה כי בטופסי ההסכמה מדעת לא הוסברו להם הסיכונים הכרוכים בהחזרת מספר כה גדול של עוברים. לטענתם, רשלנות הצוות הרפואית הביאה לסיום ההריון, למות העוברים, ולעוגמת הנפש הרבה אשר נגרמה להם.
על פי עובדות המקרה, בני הזוג חתמו בטרם האירוע על שני טפסים בהם הם הביעו את הסכמתם לטיפול נשוא התובענה. הטופס הראשון היה טופס הסכמה מפורט לעניין ההפריה החוץ גופית. מדובר במסמך אשר כלל הסברים בנוגע לסיכונים גם כאשר עסקינן בהריון מרובה עוברים ולידה מוקדמת. הטופס השני עליו חתמו התובעים היה טופס הסכמה "ספציפי" ובו נכתב באופן מפורש שבני הזוג מסכימים להחזרתם של חמישה עוברים לגוף האישה. בטופס השני נכתב באופן ברור כי החותמים "קיבלו הסבר על הסיכונים והמשמעותיות הכרוכות בהחזרת כמות עוברים כגון דא".
עם הגשת התביעה, התובעים טענו כי הם לא זכרו שהם חתמו על טופסי ההסכמה. עם זאת, בני הזוג חזרו בהם מגרסה זו במהלך עדותם בבית המשפט. לאחר מכן, התובעים טענו כי החתימה על טופס ההסכמה הכללי הייתה שלוש שנים לפני החזרת העוברים, ובעקבות כך נטען כי החתימות על גבי הטופס הנ"ל לא היו מספיקות. בית המשפט קבע כי לא היה ממש בטענה זו. בפסק הדין נכתב כי החתימה על הטופס הכללי נגעה להליך ההפריה החוץ גופית. הודגש כי עסקינן בהליך רפואי ארוך ומורכב, ולא מצופה מהרופא אשר מעניק אותו להחתים את מטופליו על טופסי הסכמה "חדשות לבקרים".
האם הטופס הכללי היה טופס מטעה?
אחת הטענות העיקריות של התובעים הייתה כי הטופס העיקרי היה "טופס מטעה". התובעים הפנו בעניין זה לאמירה בטופס הכללי לפיה ככל שמספר העוברים המוחזרים גדול יותר, כך גדל בהתאם הסיכוי להצלחה. מומחה הנתבעים טען כי לא מדובר באמירה מטעה והפנה בחוות דעתו הרפואית דווקא למחקר אשר התפרסם על ידי מומחה התביעה בשנת 2003 ואשר תמך בטענה זו. זאת ועוד, בטופס ההסכמה הייתה גם התייחסות ספציפית למקרה של הריון מרובה עוברים ונכתב במפורש שמדובר ב"הריון בעל סיכון ממשי להפלה מוקדמת, הפלה מאוחרת, ירידת מים, לידה מוקדמת ולידת פגים".
האם נפל פגם בטופס ההסכמה הספציפי?
בית המשפט דחה גם את טענותיהם של התובעים בנוגע לטופס ההסכמה הספציפי (עליו הם חתמו עם החזרת העוברים לגוף האישה). ראשית, לא היה ספק כי שני התובעים חתמו על הטופס המדובר. שנית, למרות שהתובעים טענו כי הרופא לא הסביר להם בעל פה אודות הסיכונים בנוגע להחזרת חמישה עוברים, בית המשפט קיבל בעניין זה את עדותו של הרופא אשר עמד על כך שהוא נתן לתובעים הסבר מפורט בסוגיה הנ"ל.
.jpg)
