בג"צ 5079/08 | בג"צ 2448/09

 

בג"צ נדרש לבחון עתירה אשר הוגשה כנגד החלטתו של בית הדין הרבני הגדול אשר במסגרתה אושר פסק דין שניתן בבית הדין הרבני האזורי לבטל באופן רטרואקטיבי את גיורן של שתי נשים. בעתירה, בג"צ התבקש, בין השאר, להורות על ביטול סמכותו של בית הדין הרבני הגדול לשלול למפרע גיור שנעשה כדין. הבקשה נדחתה אך בג"צ מתח ביקורת חריפה על התנהלותם של בתי הדין הרבניים.


מדובר בפרשה אשר החלה עם ביטול הליכי הגיור של שתי נשים בבתי הדין הרבני. הנשים העותרות היו יהודיות אשר גיורן הושלם כדין שנים רבות קודם לכן בבית הדין לגיור. בחלוף השנים, הנשים נישאו לגברים יהודיים והביאו לעולם ילדים. במסגרת דיון להסדרת גט, בית הדין הרבני האזורי באשדוד ביטל למפרע את גיוריהן של הנשים והורה, כתולדה מכך, לרשום את ילדיהם כ"מעוכבי חיתון". בעקבות כך, הוגש על ידי הנשים ערעור לבית הדין הרבני הגדול (אשר נדחה).


הנשים החליטו לפנות בעניין לבג"צ. לעתירה הצטרפו מספר גופים ציבוריים אשר דרשו לבטל את הקביעות בעניין הקונקרטי. כמו כן, העותרים טענו גם לבטל את סמכותו של בית הדין הרבני הגדול לבטל למפרע גיורים שבוצעו כדין. היועץ המשפטי לממשלה, אשר הצטרף להליך, טען כי אין לבטל את סמכות בתי הדין הרבניים לבטל את הגיורים. היועץ המשפטי לממשלה הוסיף כי נקבעו כללים והנחיות לקביעת הרכבים ולסדר דין בענייני גיור, בתיאום עם נשיא בית הדין הרבני הגדול. לדבריו, במסגרת כללים אלה נקבע כי כאשר יש צורך לבחון את תוקפו של גיור מסוים, ניתן לפתוח לשם בירור העניין תיק נפרד. במקרים בהם מעורבים בתיק קטינים, חסויים או פסולי דין, נקבע בכללים הנ"ל כי היועמ"ש יצטרף לתיק.

 

במקביל לניהול ההליכים דנן, בית הדין הרבני בתל אביב ביטל את החלטותיהם של בתי הדין הרבניים וקבע כי יש להכיר ביהדותן של הנשים. עם זאת, העותרים ביקשו כי בג"צ ידון גם בסוגיה העקרונית. בג"צ קבע כי לאחר ששאלת העותרות הספציפיות הסתיימה, כאשר במהלך הדיון בעתירה הוחלט על ידי בית הדין האזורי בתל אביב להכיר בגיורן, לא היה מקום לדון בסמכותם הכללית של בתי הדין הרבניים בסוגיה הנ"ל.