תמ"ש 1714-08-11
אזרח ישראלי הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת תביעת אבהות במסגרתה ביקש להכיר בקטינה ילידת נובמבר 2010 כבתו. התובע טען כי מדובר בילדה אשר נולדה לו כתוצאה מנישואיו עם אזרחית סורית לאחר שהשניים נישאו בירדן בשנת 2006. כיום, הקטינה ואמה גרות בירדן. תביעתו של הגבר הוגשה על דרך של ביצוע בדיקה גנטית לבירור קשרי משפחה בהתאם להוראות חוק מידע גנטי, התשס"א-2000. לדבריו, באמצעות הבדיקה יתאפשר לו לרשום את הקטינה כבתו ובכך היא תוכר כישראלית. האב הדגיש כי היות ומדובר באישה שאזרחותה סורית, היא אינה יכולה להיכנס לישראל.
יש לכם שאלה?
היועץ המשפטי לממשלה הסכים לערוך את הבדיקה בדרך של "נוהל חו"ל" תוך עמידה על התנאים הבאים:
1. צירופה של האם כבעלת דין.
2. ביצועה הבדיקה על ידי עריכתה גם לאם.
3. עריכת בדיקה בדרך של דגימת רוק.
4. דרישה להתייצבות האם ובתה בנציגות ישראל בירדן.
5. הצגת תעודות מזהות לקטינה ולאם.
בית המשפט מכיר במורכבות הסוגיה ומאשר בדיקת רקמות ללא התייצבות האם בשגרירות ישראל
הגבר הסכים לביצוע הבדיקה אך ביקש מבית המשפט להורות על הסתפקות בעריכתה לו ולילדה בלבד. התובע הדגיש כי בשל אזרחותה הסורית של אם הקטינה, היא אינה יכולה להתייצב בשגרירות ישראל בירדן. בית המשפט הדגיש כי מדובר בטיעון מקובל עליו וכן כי "אין צורך להכביר מילים בעניין זה". יתרה מכך, בית המשפט הוסיף כי לא הוכחה התועלת אשר תצמח ליועץ המשפטי לממשלה ו/או למשרד הפנים מצירופה של האם להליך.
"אין הכרח, בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה, כי חתימתה והסכמתה תהא לפני נציג קונסולרי של ישראל. לפיכך, ניתן להסתפק בתצהיר עליו חתמה האישה בפני פקיד קונסולרי במשרד החוץ הירדני", נכתב בפסק הדין. בית המשפט קבע כי העיקר בהליך זה היה לאפשר את בירור התביעה – האם התובע הינו אביה של הקטינה, אם לאו. הדרישה בדבר התייצבותה של האם בשגרירות ישראל בירדן הוגדרה על ידי בית המשפט כ"הכבדה יתרה אשר הייתה עלולה, בסבירות גבוהה, לסתום את הגולל על התביעה". כמו כן, השופטת ציינה כי זכותו של האב לברר את אבהותו על הקטינה נבעה מזכותו החוקתית כאזרח במדינת ישראל. "הצבת תנאים בלתי אפשריים הייתה עלולה לפגוע בזכות היסוד במידה אשר עלולה לעלות על הנדרש", קבעה השופטת נחרצות.
.jpg)
.jpg)
