תתע (פ"ת) 7812-11-10


נהג אופנוע אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין נסיעה במהירות מופרזת טען כי יש לזכותו מהעבירה המיוחסת לו וזאת משום שהאופנוע נשוא כתב האישום לא היה האופנוע שלו. הנאשם הסתמך בעניין זה על העובדה שהשוטר אשר מדד את מהירות האופנוע לא שמר על קשר עין עם הרכב מרגע המדידה ועד לעצירתו של הנאשם.

 

יש לכם שאלה?

פורום תעבורה


המדינה טענה כי השוטר הראשון, מפעיל ממל"ז מוסמך, הבחין בנאשם רוכב על אופנועו במהירות מופרזת. נטען כי לאחר מדידת המהירות באמצעות הממל"ז, השוטר הבחין בסימני זיהוי ייחודיים (צבע האופנוע וצבע התיק של הנאשם) אך לא שמר על קשר עין עם הכלי. מספר ק"מ לאחר מכן, הבחין באופנוע שוטר נוסף, אף הוא מפעיל ממל"ז מוסמך, אשר קיבל דיווח לגביו מהשוטר הראשון. גם שוטר זה מדד מהירות מופרזת של הנאשם. השוטר השני דיווח על ממצאיו לשוטר הראשון ולשני שוטרים אשר המתינו מספר ק"מ צפונית לנקודה השנייה. השוטרים השלישי והרביעי פרסו בעקבות כך מחסום ועצרו את האופנוע. יודגש כי האופנוע של הנאשם היה הראשון מבין חבורה של ארבעה אופנוענים. כל השוטרים זיהו את האופנוע של הנאשם, הן כאופנוע המוביל והן לפיו צבעו וצבע התיק של נהגו.

 

הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות


בית המשפט קבע כי למרות שגרסת המדינה לא הייתה מושלמת, וזאת בשל העדר קשר עין בין השוטרים אשר מדדו את מהירות האופנוע לבין עצירת הנאשם, הרי שהיא הייתה "מספקת דיה להוכחת האשמה". "לבטח כאשר מצרפים את עדויות השוטרים זו לזו, ומצליבים אותן עם עדויות הנאשם ועד ההגנה מטעמו", נכתב בהכרעת הדין.


בית המשפט הרשיע את הנאשם במקרה דנן על סמך ראיות שחלק מהן היו ראיות נסיבתיות (ולא בכפוף להוכחת ראיות ישירות בלבד). ראיות נסיבתיות הינן ראיות אשר על מנת לקשור אותן למסקנה העובדתית יש צורך לעבור "תהליך של היסק". עם זאת, הודגש בהכרעת הדין כי ניתן להרשיע אדם בעבירות תעבורה כמהירות מופרזת על סמך ראיות נסיבתיות. לדוגמא, בע"פ 30458/06 ליאור ניסים נ' מ"י, בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע נהג על בסיס זיהוי שתי הספרות הראשונות במספר הרישוי של הרכב, וזאת למרות שהיו עוד רכבים הזהים לו. יתרה מכך, הלכה פסוקה היא כי "מסקנת ההרשעה הנסמכת על ראיות נסיבתיות אינה פגומה כל עוד מסקנה הייתה מסקנה הגיונית ויחידה בנסיבות העניין".