תמ"ש 34681-06-10
דיני המזונות בישראל נקבעים על פי הדין הדתי. דהיינו, כאשר מדובר בבני זוג יהודים, מזונות ילדיהם יקבעו בהתאם לדין העברי. הדין העברי חל על מזונות ילדים גם כאשר בני הזוג לא נישאו מעולם והילדים המשותפים נולדו כתוצאה מקשר זוגי קצר (רומן חולף) או ארוך (ידועים בציבור). באופן כללי, מוטלת על האב חבות מוחלטת לספק את צרכי ילדיו עד גיל 15, וזאת מכוח תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד. מעבר לצרכים הרגילים, דהיינו – מזונות מדין צדקה – החובה מוטלת על האב והאם במידה שווה (וזאת בכפוף ליכולת הכלכלית של האישה). הלכה פסוקה היא כי חיוב אישה במזונות ילדיה אפשרי כאשר מתקיים כלל "האמידות". דהיינו, הכנסתה של האישה מספיקה לה לפרנסת עצמה.
יש לכם שאלה?
חוסר השוויון בין אבות ואמהות הינו חוסר שוויון אשר מקורו בפער אשר היה קיים בעבר בין האם לבין האב בכל הקשור לנגישות למעגל העבודה החיצוני. בימים עברו, האב היה בעל הנגישות הגדולה למשק העבודה, וכפועל יוצא מכך הוא היה זה אשר יצא לעבוד ולפרנס. השאלה העוסקת בחובתה של אישה יהודייה לשאת במזונות ילדיה נדונה לא אחת בערכאות השונות. ניתן אפוא לומר כי בתי המשפט מנו שלוש דרכים לשם חלוקה שוויונית בעניין זה:
- פרשנות יצירתית של הדין העברי בכל הנוגע לחיובים במזונות ילדים תוך צמצום עד למינימום את מעגל הצרכים ההכרחיים והרחבת מעגל הצרכים מדין צדקה.
- שימוש ב"דיני היושר" בתור עיקרון אשר מעוגן כעיקרון כללי בדין העברי.
- החלת סעיף 3(א) לחוק המזונות אשר קובע חלוקה שוויונית בנטל שבין האם והאב.
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אדם טען כי בת זוגתו לשעבר, אשר הייתה הידועה בציבור שלו, צריכה לשלם לו מזונות ילדים בעקבות העברת המשמורת על הקטין המשותף מידיה לידיו. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה וקיבל את התביעה.
ראשית, השופטת בחנה את יכולותיו הכלכליות של האב, נהג הסעות עצמאי, מהכנסותיו ונכסיו. נקבע כי הכנסותיו עמדו על כ-10,000 שקלים נטו לחודש. בית המשפט העריך גם את הכנסתה של האם, מעבודתה ונכסיה, על כ-10,000 שקלים לחודש. בסופו של היום, הוחלט כי האם תשלם מזונות לבנה הקטין הנמצא תחת משמורת אביו בסך של 1,200 שקלים לחודש. כמו כן, האם חויבה, על בסיס הסכמת הצדדים, להפקיד באופן חד פעמי סך של 10,000 שקלים לטובת הקטין, בחשבון בנק מיוחד, אשר הקטין יוכל לפדותו עם הגיעו לגיל 21.
.jpg)
.jpg)
