תמש (ת"א) 14141/03 פלוני נ' פלונית

 

מזונות אישה הינם מנת חלקה של האישה כל אימת שברית הנישואין בינה לבין בעלה תקפה. על פי הדין העברי, זכותה של האישה למזונותיה פוקעת עם הגירושין והסדרת הגט. עם זאת, מזונות אישה יכולים להיקבע גם ב"מסגרת אזרחית". דהיינו, באמצעות הסכם גירושין ו/או הסכם ממון. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום מזונות

פורום הסכם גירושין

פורום הסכם ממון

פורום בית המשפט לענייני משפחה

 

עסקינן בבני זוג אשר התגרשו בשנת 2002 לאחר שהבעל עזב את האישה לטובת אישה אחרת. הבעל, אשר הזדמנות עסקית לעבודה בחו"ל עמדה בפניו, מיהר לחתום על הסכם הממון ולצאת את הארץ. לדאבונו, בהסכם הממון הוא התחייב לשלם לאישה מזונות חודשיים גם לאחר הגירושין, בשיעור של 1,000 שקלים לחודש, וזאת עד לאריכות ימיה (דהיינו – לצמיתות). בשנת 2009, שש שנים לאחר עריכת הסכם הגירושין, הבעל הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרתה עתר לבטל את מזונות האישה.

 

טענות הגבר: "מדובר בסעיף מקפח ובלתי סביר"


הגבר טען כי התקיימו במקרה דנן מספר סיבות לביטול ההסכם. ראשית, נטען כי חל שינוי נסיבות משמעותי במצבו הכלכלי ועל כן הוא אינו יכול לשאת עוד בתשלום מזונות גרושתו. הגבר הדגיש כי הוא מובטל, מחוסר עבודה, ומצבו הכלכלי בכי רע. כמו כן, הגבר הציג שורה ארוכה של טענות בעניין עושק, אילוץ, כפייה וכדומה. לדבריו, האישה הכניסה בהסכם הגירושין סעיף דרקוני לתשלום מזונותיה עד לאריכות ימים, וזאת תוך ניצול הלחץ הכלכלי בו הוא היה שרוי בעת עריכת ההסכם.


בית המשפט דחה את התביעה. בפסק הדין צוין כי טענותיו של הבעל בנוגע לעושק, כפייה או הטעיה, לא הסתמכו על ראיות מוכחות. למעשה, בית המשפט קבע כי מדובר היה לכל היותר ב"עסקה רעה" מבחינת הגבר, ולא בהטעיה או עושק. כמו כן, סעיף מזונות האישה לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"סעיף חריג ובלתי סביר". השופט ציין כי גם הטענה הנ"ל לא עלתה כדי עילה להפחית ו/או לבטל את מזונות האישה.

 

חוסר ניקיון כפיים בהגשת התביעה


לכך ניתן להוסיף כי הגבר עשה לדין לעצמו, עוד טרם הגשת התביעה דנן, והפסיק לשלם את מזונות האישה. יצוין כי לבני הזוג נולדו במהלך נישואיהם (שנמשכו כ-18 שנים) שני ילדים. מזונות הילדים שולמו על ידי האב במלואם עד הגיע הבן הצעיר לגיל 21. לאחר מכן, הגבר הפסיק באופן חד צדדי את תשלום מזונות האישה, וזאת לאחר שהוא מודיע זאת לאחרונה "קבל עם ועדה". בית המשפט הדגיש כי מעשיו אלה של הגבר עמדו בעוכריו בהליך דנן.

 

"כאשר בעל דין פונה לבית המשפט, מצופה ממנו לבוא בניקיון כפיים ובתום לב", נכתב בפסק הדין, "קל וחומר כאשר מדובר בבעל דין המעלה טענות בנוגע להסכם גירושין. במילים פשוטות – מצופה ממנו לקיים את ההסכם כלשונו עד למתן הכרעה שיפוטית בעניין". יש להדגיש כי התנהלות חסרת תום לב של בעל דין, במקרים כגון דא, עלולה לעמוד לאחרון לרועץ. לא אחת, נפסק כי כאשר בעל דין מגיש לבית המשפט תביעה בחוסר ניקיון כפיים, ראיות כוזבות ושקרים, בית המשפט יטה שלא להיעתר לבקשותיו.


לסיכום,

 

בית המשפט קבע כאמור כי יש לדחות את התביעה. השופט הדגיש כי סעיף מזונות האישה במקרה דנן היה "מאוזן ביחס לשאר סעיפי הרכוש בהסכם" ולא היה ניתן לנתק את מזונות האישה מיתר חלקי הסכם הגירושין. לא זו אף זו, בית המשפט הדגיש כי ביטול/הפחתת מזונות האישה היה עלול לרוקן את ההסכם מתוכן וזאת משום שמדובר היה בסעיף שהוגדר כ"לב ליבו של ההסכם". "התובע לא העלה כל טענה אשר הייתה יכולה ללמד כי העובדות שנתגלו מוטטו את בסיס ההסכמה בינו לבין גרושתו", קבע השופט, "התובע העלה טענות כלליות (של אילוץ, כפייה, עושק, הטעייה ןלחץ) אך לא עלה בידיו להרים את נטל ההוכחה שאכן הוא חתם על ההסכם בניגוד לרצונו".