"אל תדאג אני חושבת עליך, אבל שוכבת עם כולם", קורא אביב גפן בשירו המפורסם. האם "לשכב עם כולם", או אפילו עם בן זוג אחד בלבד, יכול להיות מעשה שהינו עילה לפיצויים במסגרת הליכים משפטיים בין בני זוג? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה.
יש לכם שאלה?
בגידה בין בני זוג, וניהול רומן מחוץ לנישואין, עלולים להביא לא אחת לפירוק הקשר הזוגי ולגירושין. כמו כן, לא אחת, הבגידה הנפשית קשה לא פחות מהבגידה הפיסית. האם אפשר לעתור לפיצויים בגין בגידה? בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן לענות על שאלה זו בחיוב. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה על ידי השופט אסף זגורי, נקבעו מספר כללים אשר באמצעותם יהיה ניתן לעמוד על הנזק הבלתי ממוני שנגרם לבן זוג בגין בגידת רעהו. בית המשפט קבע כי הנזק הבלתי ממוני הנ"ל ייקבע בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות ובמידה ויהיה מדובר ב"נזק שאינו משמעותי", ניתן יהיה לדחות התביעה על הסף.
התביעה במקרה דנן הייתה תביעה אשר הוגשה על ידי בעל כנגד אשתו, וזאת על סך של 900,000 שקלים. הבעל טען כי הוא זכאי לפיצויים בעקבות העובדה שהאישה בגדה בו. האישה, מצידה, הכחישה את הטענות בדבר הבגידה. לחילופין, טענה האישה, הגבר לא הוכיח את טענות הבגידה כפי שדורש ממנו הדין השרעי (החל על הצדדים מתוקף היותם מוסלמים). לטענתה, הוכחת ניאוף לפי הדין השרעי חייבת להסתמך על ארבעה עדים.
השופט ציין כי למרות שניתן לתבוע פיצויים בגין בגידה, באופן עקרוני, הרי שישנם מספר מנגנונים אשר מטרתם לווסת תביעות כאמור. מדובר למעשה באיזון בין חדירה לפרטיות ובין עילת התביעה. לדוגמא, במקרים בהם בית המשפט סבור כי עסקינן בתביעה אשר הינה "תרגיל ממוני", רשאי הוא לדחות התביעה על הסף. כמו כן, נקבע כי:
- ניתן להגביל את התביעה לסך מקסימאלי של עד 50,000 שקלים.
- אין להגישה בזמן הנישואין.
- בעל/ת דין אשר בגד/ה אינו/ה יכול/ה לקבל פיצוי בגין בגידת בן/בת זוגו.
במסגרת התיק העיקרי דנן, השופט זגורי ציין כי ניאוף או בגידה אינם בגדר זוטות או דבר אשר עליו מצופה מבן הזוג לעבור לסדר היום. עם זאת, השופט קבע כי במידה ועסקינן בשורה ארוכה של מעשי ניאוף ובגידות, ייתכן ויהיה מקום להפחית את הנזק השולי אשר הצטבר. השופט התייחס גם למשמעות "שמירת האמונים" בין בני זוג אשר בחרו להיכנס למערכת יחסים של נישואין מונוגאמיים.
נקבע כי כאשר בית המשפט נדרש לבחון תביעת פיצויים בגין בגידה, עליו לעמוד גם על מצבו של בן הזוג הנבגד. דהיינו, ייתכן ובן הזוג הנבגד יסבול מאובדן אמון בבני המין השני ויתקשה לשקם את עצמו לאחר הפגיעה. עם זאת, אפשר כי בן הזוג הנבגד ישכיל "לעמוד על רגליו ולהרים ראשו", ואף לקיים זוגיות חדשה.
נזקים קשים נגרמו לאישה מעצם הגשת התביעה
במקרה דנן, בית המשפט ציין כי הבעל הודה בעצמו שלא היו לו ראיות ברורות להוכחת הבגידה של אשתו. כמו כן, צוין כי נראה שהבעל התאושש לחלוטין מהניאוף הלכאורי. השופט אף מתח ביקורת חריפה על האב וציין כי "האחרון סיפר לילדי בני הזוג אודות הבגידה, הגם שלא היו לו הוכחות ברורות לכך". בפסק הדין נקבע כי עסקינן ב"שגיאה פטאלית" אשר הייתה למעשה ניסיון לערב קטינים בסכסוכים בין הוריהם, קל וחומר כאשר עסקינן בסוגיות רגישות כחשדות בגידה.
בית המשפט עמד גם על הנזקים הקשים אשר נגרמו לאישה בעקבות הגשת התביעה. בפסק הדין נקבע כי הצורך בעיסוק בבירור התביעה גרם לאישה ובני משפחתה "נזק אישי אדיר". האחרונים נאלצו להתמודד עם האשמות בלתי מבוססות, האישה הייתה תחת מעקב צמוד, נלקח ממנה הטלפון הסלולארי שלה והיא אף סולקה מהבית כאשר "נודע דבר הבגידה".
כמו כן, השופט ציין כי האישה משתייכת לאוכלוסייה שמרנית ומסורתית וכעת היא נאלצת להסתובב בכפרה עם אות קין על מצחה והקשר שלה עם ילדיה נפגע אנושות. יתרה מכך, השופט ציין כי האב הכריח את אשתו שלא לתבוע אותו בגין תכולת הדירה, הבית, וכספים נוספים, וזאת במידה והיא רוצה לראות את ילדיה (שכן משמורתה אבדה לה בעקבות הבגידה). "חיוב האישה בתשלום פיצוי כספי לבעלה בטענות בגידה יהיה בבחינת חטא על פשע", קבע השופט זגורי נחרצות. בסופו של היום, זגורי דחה את התביעה, ציין כי טוב היה לה אם לא הייתה מוגשת כלל, וחייב את הבעל בהוצאות משפט משמעותיות בסך של 15,000 שקלים.