אחת העילות הנפוצות ביותר בתביעות רשלנות רפואית בהריון היא הולדה בעוולה. מדובר במקרים בהם טיפול רשלני באישה בהריון הביא לכך שהרופאים לא השכילו לאבחן מומים שונים בעובר ולא עלה בידיהם למנוע את הולדתו של תינוק הסובל מפגמים רבים ההופכים את חייו "לבלתי נסבלים". לדוגמא, תינוק הסובל מבעיות נוירולוגיות וקוגנטיביות קשות, וזאת למרות שניתן היה לאבחן אותן במהלך ההריון ולפנות להליך של הפלה. האם ניתן להגיש גם תביעה הפוכה, בגין "הריון בעוולה". דהיינו, האם כניסה להריון לא רצוי, או אי אבחון הריון בשלב מוקדם (ובכך מניעת אפשרות לפנות להפלה), היא עילת תביעה? האם ניתן לקבל פיצויים גם בגין הולדת תינוק בריא ושלם?

 

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות בלידה

פורום רשלנות בניתוח

 

במדינות המשפט המקובל קיימות מגוון גישות בנוגע לפיצוי אשר יש לפסוק להורים בגין הריון בעוולה אשר הסתיים בלידת ילד בריא. הגישות "השמרניות" בדרך כלל קובעות כי אין לפצות הורים על הולדת תינוק בריא. גישות מחמירות פחות דוגלות בפיצוי מוגבל ויש גישות הגורסות כי הורים אלה זכאים לפיצויי מלא. השוני בין הגישות השונות נובע אפוא מהשוני בפרשנות של דיני הנזיקין, דיני החוזים, המדיניות ציבורית, המדינות המשפטית, התפיסות החברתיות ושיקולי העלות-תועלת. הגישה ה"שמרנית", אשר קובעת כי הורים לילד בריא אינם זכאים לפיצויים בגין הריון שנוצר בעוולה, יונקת מהתפיסה כי ילד בריא איננו סוג של נזק, לא מבחינה עקרונית ולא בפועל. לעומתה, הגישה אשר דוגלת בפסיקת פיצויים מלאים להורים מבוססת אפוא על יישום מעין שבלוני של דיני הנזיקין, ללא התייחסות משפטית לסוגיה המוסרית והמהותית שמעלה תביעה כגון דא.

 

גישת הביניים, אשר נחשבת לנפוצה יותר, מאזנת למעשה בין ה"נזק" אשר נגרם להורים כתוצאה מהולדת תינוק "לא רצוי", ובגין ה"תועלת" אשר תצמח להם מילד זה. אי לכך, במסגרת גישה זו נפסקים עבור ההורים פיצויים מוגבלים, על פי רוב בהתאם לכלל התועלת. תביעות אשר עניינן "הריון בעוולה" הינן נדירות בישראל וניתן למצוא מקרים בודדים בלבד של סוגיה כאמור. להלן דוגמאות מהפסיקה:

 

פיצויים בגין רשלנות בניתוחי עיקור


בת"א (י-ם) 733/94 דונין רבקה ואח' נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ואח' (19.9.1996), הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקה היסטולוגית אשר נערכה לאחר ביצוע עיקור לאם ושאחריה נולדה לאחרונה תינוקת "בלתי רצויה". ההורים טענו כי בעקבות מצבם הכלכלי הגרוע הם ביקשו להימנע מהבאת ילדים לעולם. בכתב התביעה צוין כי האב במקרה זה הינו נכה בשיעור של 90% והתובעים נאלצו ללדת ילד כאשר הם אינם מסוגלים לתמוך בו מבחינה כלכלית. בית המשפט פסק עבורם פיצויים בדמות של מעין מזונות בשיעור של 500 ₪ לחודש עד הגיע הילד לגיל 18. סוגיה דומה נדונה גם בבת"א (י-ם) 1315/97 פלונית נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית (16.3.2004). במקרה זה, בית המשפט המחוזי בירושלים פסק פיצויים בשיעור של 900 ₪ בחודש להורים בגין הריון בעוולה, וזאת לאחר רשלנות בביצוע עיקור לאם אשר הביאה להולדת בן בריא.

 

פיצויים גלובליים ופיצויים בשל רשלנות בהפלה

 

הפיצויים לא תמיד נפסקו כמעין "מזונות ילדים". לדוגמא, בע"א (ת"א) 1323/96 אליס טפירו נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (13.9.1998), בית המשפט המחוזי פסק פיצויים להורים שנולדה להם ילדה בריאה לאחר הריון בעוולה, על דרך האומדנה. במקרה זה, נפסקו להורים פיצויים בסך 70,000 שקלים, באופן כללי ועבור הנזק הכלכלי אשר נגרם לתובעים בגין רשלנות הנתבעים. רשלנות רפואית במקרים כגון דא יכולה לבוא לידי ביטוי גם ברשלנות בביצוע הפלה. לדוגמא, בע"א (ב"ש) 1153-06 תמר קדוש נ' אסותא מרכזים רפואיים בע"מ (25.2.2010), בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-100,000 שקלים לאישה רווקה אשר נכנסה להריון בעקבות "קשר לא מחייב" והפלה בדרך של גרידה שנעשתה לאחרונה בבית החולים נכשלה. הפיצויים במקרה דנן נפסקו לאישה בגין הפגיעה ב"רצונה להביא לעולם ילד במסגרת משפחתית שונה". יצוין כי במקרה זה התובעת הגישה את תביעתה גם בגין הוצאות הטיפול בילד וגם באשר ל"אובדן סיכויי להתחתן". בית המשפט דחה את טענותיה הנ"ל.