יום העגונה הבינלאומי, אשר מצוין מדי שנה מזה 10 שנים ביום תענית אסתר החל בערב פורים, מבקש להעלות לראש סדר היום הציבורי את סוגיית העגינות בישראל. הליכי גירושין ונישואין בישראל יונקים מההלכה היהודית. אי לכך, גברים אינם מחויבים, במהלך גירושין, לתת לנשותיהם את גטן.
יש לכם שאלה?
תופעה זו של סרבנות גט פוגעת בנשים רבות וגורמת לא אחת לנזק רגשי וכלכלי לאחרונות. יתרה מכך, סרבנות גט איננה רק הותרת האישה עגונה ללא יכולות להינשא ו/או להביא לעולם ילדים שאינם ממזרים. מדובר גם ב"כלי" בידיהם של בעלים רבים לשם קבלת וויתורים בתחומים שונים בגירושין כגון חלוקת רכוש ומזונות. ארגוני נשים מציפים את הסוגיה הנ"ל, במשך כל השנה בכלל, וביום העגונה בפרט.
מדוע יום העגונה נקבע בתענית אסתר?
הקשר בין תענית אסתר לבין גורלן של הנשים היהודיות העגונות הוסבר בדברי הצעת חוק אשר הוגשה על ידי ח"כ אורית זוארץ (קדימה) לפני כשנתיים, ובמסגרתה הציעה ח"כ זוארץ להכיר ב"יום העגונה הבינלאומי" באופן רשמי. החיבור בין אסתר לעגינות נמצא בחייה הכפולים של אסתר, אשר חותנה עם אחשוורוש, מלך פרס, וזאת למרות שלא רצתה בכך. על פי המסורת היהודית, אחשוורוש מאס באשתו, ושתי, וביקש כי יביאו לו מלכה חדשה מבין "כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה" (אסתר ב', ג'). אסתר נלקחה לבית אחשוורוש בניגוד לרצונה ולאחר שמצאה חן בעיני המלך, החליט האחרון להכתירה כמלכתו. חרף חייה כמלכה, המגילה מספרת כי אסתר חייה בפחד תוך הסתרת חייה האמיתיים.
"כמו אסתר", כתבה ח"כ זוארץ בדברי ההסבר לחוק, "גם הנשים העגונות אינן רוצות לקיים את קשר הנישואין בו הן נמצאות בו. כמו אסתר, מסורבות גט רבות חיות בפחד מבני זוגן ונאלצות בעל כורחן לקיים חיים כפולים. כמו אסתר, העגונה ומסורבת הגט מוצאות עצמן מחוסרות שליטה על חירותן".
20% מהנשים בישראל סובלות מסרבנות גט ברמות כאלה ואחרות
בתיה כהנא-דרור, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" (ארגון המסייע לנשים עגונות ונאבק בתופעת סרבנות הגט), טוענת כי מנתונים אשר נאספו על ידי ארגונה – כל אישה חמישית בישראל סובלת מבעיית סירוב גט בשלב זה או אחר. לטענתה, הבעיה חמורה בעיקר בקרב המגזרים המסורתיים והדתיים. בעוד נשים חילוניות "מתגברות" על התופעה על ידי חיים עם בן זוג אחר, נשים דתיות תימנענה מכך כל אימת שלא ניתן להן גטן. עם זאת, יש לציין כי גם נשים חילוניות סובלות מסרבנות גט בישראל, וזאת משום שמדובר עדיין מעניין בעל משמעות מבחינת ההלכה היהודית והילדים.
חוק הסנקציות, מהו?
לפני כשלושה שבועות, ולאחר מאמץ פרלמנטארי ומשפטי ארוך, אישרה וועדה החוקה חוק אשר יוכל ככל הנראה לסייע לנשים עגונות להשתחרר מנישואיהן. החוק, אשר זכה לכינוי "חוק הסנקציות", מאפשר הרחבה של הטלת הסנקציות על גברים סרבני גט. כמו כן, החוק מגלגל את האחריות לפתחם של בתי הדין הרבניים, אשר לא יוכלו מעתה להסתפק רק במתן המלצות לגט, ויהיה עליהם "לקחת אחריות" גם על התגלגלות התיק לאחר מתן פסק הדין המחייב.
בארגון "מבוי סתום" מוסרים כי החוק הינו קריטי עבור נשים עגונות וזאת משום שבכל ענייני הגט, בית הדין הרבני משמש לא רק כרשות שופטת אלא גם כרשות מבצעת. לטענת גורמים בארגון, "החוק עשוי בהחלט לשפר את מצבן של נשים רבות מסורבות גט אשר נאנקות תחת הסחטנות המקופלת בהליכי גירושין". כמו כן, מוסיפים בארגון, "מדובר בחוק אשר יאפשר גם התמודדות עם הסחבת בעניינים אלה".
על פי החוק החדש, מועד סידור הגט מוגבל לאחר מתן פסק הדין ל-45 ימים. יודגש כי עסקינן בפסקי דין אשר כוללים המלצה ומצווה (עד היום בתי הדין הרבני נמנעו מלקבוע תאריך למתן הגט). כמו כן, במידה והסידור לא מתבצע, לפי החוק תהיה חובה על בית הדין הרבני לקיים דיון נוסף בנוגע להטלת סנקציות על הגבר, וזאת עד 45 ימים מאי ביצוע פסק הדין. החוק מוסיף וקובע כי דיוני מעקב כגון דא יערכו עד למתן הגט בכל 45 ימים.
בארגון "מבוי סתום" מצביעים על הישג תקדימי נוסף אשר החוק עתיד להעניק לנשים עגונות. מעתה, במידה והגבר יגיש ערעור על הטלת הסנקציות כנגדו בגין סרבנות הגט, הטלת הסנקציות לא תתבטל באופן אוטומאטי. כמו כן, משך הזמן של בית הדין הרבני לדון בערעור יוגבל בהתאם לחוק החדש ל-60 ימים.
.jpg)
.jpg)
