ס"ע 4836-10
עובדים אשר מפוטרים מעבודתם זכאים לקבל מהמעסיק הודעה מוקדמת לפיטוריהם. לעיתים, המעביד בוחר לפטר את העובד לאלתר. במקרים כגון דא, מוטל על המעביד לשלם לעובד בעבור עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, וזאת למרות אי עבודה בפועל. מהן אפוא זכויותיו של עובד אשר פוטר ללא הודעה מוקדמת, וזאת בעקבות "חשדות בדבר גניבה"? האם המעסיק צריך לשלם לעובד זה את דמי ההודעה המוקדמת?
יש לכם שאלה?
התובעת במקרה דנן עבדה אצל החברה נתבעת כתדמיתנית. במסגרת עבודתה, היא הכינה גזרות לבגדים ולתפירתם. במהלך העבודה העובדת לא הייתה נתונה תחת פיקוח צמוד והחברה טענה כי ניתן בה "אמון מלא". כמו כן, התובעת הייתה בעלת גישה לכלל הגזרות, הדגמים והבדים בחברה.
מנהלת החברה העידה כי היא החלה לחשוד בתובעת לאחר שהבחינה כי דגמים מסוימים של החברה נמכרים על ידי רשתות אחרות. לא זו אף זו, המנהלת הוסיפה כי לא אחת היה מדובר בדגמים אשר טרם יצאו לייצור. אי לכך, המנהלת טענה כי לא הייתה ברירה אלא להציב מצלמות במקום העבודה. ואכן, החששות התבררו כנכונים. מצלמות האבטחה הראו כי בספטמבר 2009 התובעת נצפתה כאשר היא "מוציאה גזרה המוסתרת מתחת לחולצתה ומכניסה אותה לתיקה האישי". מספר שעות לאחר מכן, מצלמות האבטחה איתרו את העובדת כאשר היא "מכניסה לתיקה האישי גזרה, דגם מכנסיים ודברים נוספים". מנהלי החברה התעמתו עם העובדת כעבור שבוע. השיחה בין הצדדים הוקלטה, תומללה והוצגה בפני בית הדין לעבודה.
תמלול השיחה הראה באופן ברור כי התובעת הודתה שלקחה את הפריטים ללא אישור וכן שלא התכוונה להשיבם. כמו כן, העובדת הוסיפה והודתה כי היא עבדה מביתה עבור חברות אופנה נוספות. עם זאת, העובדת הכחישה כי העבירה לחברות מתחרות דגמים וגזרות של החברה הנוכחית. לטענתה, היא לקחה את הפריטים על מנת לעשות בהם שימוש עצמי.
לא תשולם הודעה מוקדמת
בית הדין לעבודה ציין כי בחינת הדברים העלתה באופן ברור שהעובדת נטלה דגמים ובדים ללא רשות החברה, וזאת במטרה שלא להשיבם. בפסק הדין הוגדרה התנהלותה הנ"ל של העובדת כ"התנהגות אשר היה בה מיסודות הגניבה". כמו כן, צוין עוד כי ההתנהגות של התובעת "עלתה כדי הפרת אמון והפרת משמעת". יצוין כי העובדת פוטרה לאלתר, ללא הודעה מוקדמת, ומבלי ששולמו לה פיצויי פיטורים.
בית הדין לעבודה קבע כי העובדת תהיה זכאית לפיצויי פיטורים בשיעור מופחת של 50%. בנוגע להודעה המוקדמת, טענותיה של העובדת נדחו. הלכה פסוקה היא כי עובד אשר פוטר לאחר שהמעביד החזיק בראיות שהוכיחו גניבות שבוצעו על ידו, איננו זכאי לדמי הודעה מוקדמת. הרציונאל מאחורי שלילת הזכאות הנ"ל הוא כי אין לצפות ממעסיק להמשיך ולהחזיק עובד אשר התנהגותו גרמה לו נזקים.
"בנסיבות המקרה שלפנינו", נכתב בפסק הדין, "מעשי הגניבה אשר המעביד ייחס לעובדת אכן התבררו כנכונים. מדובר אפוא במעילה קשה באמון וההחלטה לפטר את העובדת לא הייתה נגועה בקיצוניות או באי סבירות". כמו כן, בית הדין לעבודה ציין כי הוכח שהעובדת "נהגה שלא כדין כאשר נטלה חפצים שאינם ברשותה ופעלה בניגוד להוראות החברה. התנהגותה ערערה את יחסי האמון המשמעותיים בין הצדדים ולפיכך החברה הייתה זכאית לפטרה מבלי לפצותה בגין ימי ההודעה המוקדמת".