דמ"ר 46774-12-11


צעירים רבים מוצאים את פרנסתם בבתי קפה, בארים, פאבים ומסעדות. במרבית המקומות הנ"ל, שכרם של העובדים מושפע באופן ישיר מהתשר אשר הם מקבלים מלקוחותיהם בתמורה לשירות. לא זו אף זו, במקומות רבים התשר מהווה את מלוא שכרו של המלצר. האם מלצר יכול להגיש כנגד מעסיקו תביעה להפרשי שכר מינימום, וזאת כאשר שכרו שולם באופן מוחלט מה"טיפים"? סוגיה זו הונחה, פעם נוספת, לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה.

 

יש לכם שאלה?

פורום חוזה עבודה

פורום זכויות מעסיקים

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום בית דין לעבודה


מדובר במלצרית בית קפה אשר הגישה תביעה כנגד מעסיקה לשעבר. המלצרית טענה כי על המעסיק לשלם לה הפרשי שכר. המעביד, מנגד, טען כי מדובר בתביעה קנטרנית והמלצרית השתכרה יפה מאד מהתשר שקיבלה מלקוחותיה. בית הדין לעבודה בבאר שבע, אשר בחן את נסיבות המקרה, קבע כי יש לקבל התביעה.


המלצרית הציגה בפני בית הדין תלושי שכר וטענה כי השכר אשר צוין בתלושים אלה היה גבוה באופן משמעותי מהשכר אשר שולם לה בפועל. לטענתה, היא זכאית להפרשי השכר בגין הפער בין התשלום בפועל לתלושי השכר, וזאת בסך של כ-1,800 ₪. בית הקפה טען כי שכרה של העובדת במקרה דנן הועבר לה באופן ישיר באמצעות תשר שירות. כמו כן, נטען כי הסכום הנ"ל היה גבוה באופן משמעותי משכר המינימום ועל כן דין התביעה להידחות.


טיפ חייב לעבור בקופת המעסיק


הרשם, צבי פרנקל, קיבל את התביעה וזאת משום שהתשר לא עבר בקופת המעסיק. הלכה פסוקה היא כי מלצרים יכולים להיות מועסקים על בסיס תשר, אך קיימות לעניין זה מספר הגבלות. אחת ההגבלות "המפורסמות" הינה החובה להעביר את התשר בקופת המעסיק. במקרים בהם המעסיק איננו פועל כאמור, הוא חושף את עצמו – למעשה – לתביעות מצד עובדיו.


יצוין כי ישנם תנאים נוספים בנוגע לתשלום באמצעות תשר כגון הסכמה בכתב של העובד לתנאים המדוברים. בסופו של היום, בית הדין לעבודה קיבל את התביעה ופסק לטובת המלצרית פיצויים בסך 1,800 שקלים בגין הפרשי שכר.


בית הדין הארצי לעבודה בחן זה מכבר את משמעותו של התשר אשר משולם למלצר ישירות מהלקוח. בפסק הדין המנחה בעניין זה נקבע כי "כאשר התשר איננו עובר דרך קופת המעסיקה, לא ניתן להביאו בגדר שכר עבודה. במקרה זה, מדובר בתשלום אשר ניתן למלצר על ידי הלקוח ולא על ידי מעסיקו. תשלום שכר באופן זה, ללא העברת הסכום בקופה ו/או דיווח עליו לרשויות המס, מהווה למעשה שיטת שכר אשר לא ניתן לפקח עליה". כמו כן, בית הדין הארצי הזהיר מפני שיטה זו והגדירה אותה "שיטה המזמינה אי תשלום דמי ביטוח לאומי, פגיעה בהליכי גביית מס, והטעיית לקוחות".