תמש 16234-98


הסכם משבצת בין מושב לבין מינהל מקרקעי ישראל קבע כי במקרה של פטירה של אחד מחברי המושב, כל זכויותיו תעבורנה לבן זוגו. במסגרת סכסוך בעניין ירושה בנוגע לזכויות נחלה במושב, טענו בתם של חברי מושב, ובעלה, כי אין להכיר בהעברת הזכויות מהאב המנוח לאמה של הבת, וזאת משום שלמרות שהוריה היו נשואים באופן פורמאלי בעת פטירת האב, הרי שהם היו פרודים במשך עשר שנים וחיו בנפרד במשך כארבע שנים (עד פטירתו של האב).

 

יש לכם שאלה?

פורום דיני מושבים


הבת ובעלה טענו כי בין ההורים התנהלו הליכים משפטיים רבים (כגון הליכי הוצאה לפועל, צווי הגנה, תביעות למזונות, בקשה להכריז על האישה כמורדת ועוד). אי לכך, לטענתם, היה על המושב לסטות מהגדרתה של האם כבת זוגו של האב בעת פטירתו, וזאת משום שהקשר בין השניים היה פורמאלי בלבד, הא ותו לא. הבת ובעלה הגדירו את המונח "בן זוג" בהסכם המשבצת כ"כפייה של פרשנות מיושנת אשר הכירה בבן זוג כבן זוג חוקי באופן מוחלט".


עובדות המקרה


המושב במקרה דנן הינו אגודה שיתופית חקלאית אשר שוכרת קרקעות ממינהל מקרקעי ישראל במסגרת הסכם משבצת. המושב מעניק לחבריו זכות שימוש בנחלות ובמשקים על הקרקעות הנ"ל, וזאת במעמד של ברי רשות. דהיינו, זכויותיהם נשאבות מזכויות האגודה השיתופית, אשר נשאבות מהסכם המשבצת.


היות ומדובר בזכויות בר רשות, העברתן בחיים או במוות כפופה להסכמת המינהל ולהוראות הסכם המשבצת. במקרה של פטירה, הסכם המשבצת קובע כי במידה ואחד מיחידי בני הזוג אשר הינם חברי אגודה המחזיקים במשק נפטר, ובמותו הוא הניח אחריו בן זוג, הרי שזכויות השימוש במשק תעבור לבן זוגו בלבד (גם כאשר יש למנוח ילדים ביחד עם בן הזוג).


הן בספרות והן בפסיקה קיימת התייחסות רחבה לשאלת מעמדה של צוואה אשר נוגעת להעברת זכויות של בר רשות. לדוגמא, פרופ' סמדר אוטולונגי, במאמרה "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק עובדים", קובעת כי "מדובר בזכות אישית ובידי המינהל או הסוכנות הסמכות לקבוע מי יזכה במשק בסופו של דבר". דברים ברוח זו נקבעו גם בדנ"א 3231/00 שמחה מדעי נ' משה מדעי (לא פורסם, 25.5.00 ): "מקום שהחבר אינו אלא בר רשות, אין לדבר לא על הורשה מכוח צוואה, ואף לא על ירושה מכוח חוק הירושה".


אין להרחיב את פרשנות המונח "בן זוג" מעבר להסכם המשבצת


במקרה דנן, הסכם המשבצת אסר באופן מפורש מהמנוח להעביר את זכותו כבר רשות לכל אשר יחפוץ, ונקבע כי הוא היה יכול לפעול כאמור רק במסגרת הוראות ההסכם. כפי שצוין לעיל, במקרה של פטירה, הסכם המשבצת קבע כי הזכויות יעברו לבן הזוג שנותר בחיים ואין כל אפשרות לעקוף הוראה זו, גם בדרך של צוואה.


לגבי פרשנות המונח "בן זוג" בהסכם המשבצת, בית המשפט קבע כי הוא אינו מקבל את גרסתם של הבת ובעלה לעניין זה. "פרשנותם נגדה את הפרשנות שניתנה למונח בן זוג בפסיקה, ובסעיף 11 לחוק הירושה", נקבע בפסק הדין. יפים לכך גם דבריהם של השופט שאול שוחט, ועורכי הדין יחזקאל פלומין ומנחם גולדברג, בספרם דיני ירושה ועיזבון – "לעניין הירושה אין חשיבות לשאלה מה הייתה מערכת היחסים בין בני הזוג, ואף לא לעובדה שחיו בנפרד בעת מותו של המוריש. אדם יחשב לנשוי על פי מבחן ההיזקקות לגט, דהיינו – גם אם לא נישא כדין אולם בית הדין הרבני היה קובע, לו העניין נדון בפניו, כי האישה זקוקה לגט בכדי להינשא לאחר".