תמ"ש 53053-02-11 ת.ר. (קטינה) ואח' נ' א.א.

 

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, קובע כי אב חייב בתשלום מזונות ילדיו הקטינים לפי הוראותיו של הדין האישי החל עליו. האם חובה זו חלה גם על "אב בעל כורחו" אשר התנגד להיריון וזאת משום שהוא היה תוצאה של יחסי מין מזדמנים? האם מדובר בגניבת זרע?

 

יש לכם שאלה?

פורום גניבת זרע

פורום זכויות הגבר במשפחה

פורום מזונות

 

במקרה דנן, מדובר היה בבני זוג יהודים אשר בתם הקטינה נולדה כתוצאה מיחסי מין חד פעמיים. האב ניסה לטעון טענות שונות בדבר "גניבת זרע" ובדבר יכולת השתכרות נמוכה ביותר של כ-3,700 שקלים לחודש. האב הוסיף כי האישה ביקשה להתעבר ממנו, ללא כוונה לקיים עימו קשר, וזאת כאשר היא מבטיחה לו שלא תתבע ממנו מזונות. לדבריו, האישה הייתה מודעת למצבו הכלכלי ואמרה לו כי היא תישא לבדה במזונות הקטינה לכשתיוולד. מיותר לציין כי האם הכחישה טענות אלה מכל וכל.

 

בית המשפט קבע כי יש לסלק את טענותיו של האב בנוגע לגניבת זרע. הלכה פסוקה היא כי קטינים אינם כבולים בהסכמות שונות אשר הושגו על ידי הוריהם, וגם כאשר ההורים הסכימו בדבר אי הגשת תביעה למזונות, אין הדבר צריך לפגוע בקטינים. מושכלות ראשונים הן כי הקטינה יכולה להגיש כנגד אביה תביעה נפרדת למזונות גם כאשר מדובר בגבר אשר הפך ל"אב בעל כורחו". לא זו אף זו, בית המשפט ציין כי הקטינה במקרה דנן מקיימת קשר עם האב והוא רואה לנכון לממש את הורותו כלפיה. אי לכך, נקבע כי גם לא מדובר באב ובת אשר דרכיהם לא נפגשו מעולם או לא עתידות להיפגש. בית המשפט קבע אפוא כי טענותיו של האב בנוגע ל"גניבת זרע" או "הסכמה לאי תביעת מזונות", דינן להידחות.

 

כיצד ייקבעו המזונות כאשר האב נתון במצוקה כלכלית?

 

הדין העברי, אשר חל על הצדדים במקרה זה, קובע מספר מעגלים בנוגע לחבות במזונות ילדים. על פי הדין העברי, עד גיל 15 האב חייב במזונות בתו, בין מתקנות חכמים, בין מכוח פרשנות הדין העברי בפסיקות בית המשפט העליון, ובין מתקנת אושא משנת תש"ד של הרבנות הראשית. חשוב אפוא להעיר כי כאשר מדובר בצרכים הכרחיים, על פי הדין העברי אין הבדל בין עני לעשיר. לאמור, צרכים הכרחיים אלא אינם תלויים ביכולתו הכלכלית של האב.

 

עם זאת, בנוגע למזונות מדין צדקה, בית המשפט משקלל גם את יכולת השתכרותה של האם. בית המשפט התייחס לכך שהאב הינו אדם צנוע אשר מנהל חיים פשוטים ואיננו משתכר באופן משמעותי. כמו כן, הדברים נאמרו באופן דומה גם כלפי האם. בסופו של דבר, נקבע כי האב ישלם מזונות באופן הבא:

  1. צרכים הכרחיים ללא מדור – 1.270 ₪ בחודש.
  2. צרכים מדין צדקה – 200 ₪ בחודש.
  3. חיוב האב בהשתתפות במדור הקטינה בסך של 500 ₪ לחודש, וזאת החל מהמועד בו הקטינה ואמה יעזבו את בת אמה של האישה ויעברו לדירה משלהן.
  4. מחצית מהוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הקטינה כאשר אלו לא יכוסו על ידי ביטוח רפואי, חוק חינוך חובה או סל הבריאות (לדוגמא, טיפולי שיניים, אורתודנטיה, ריפוי בעיסוק, תרופות שאינן בסל הבריאות, טיפולים פסיכולוגיים וכדומה).