החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, אשר נכנס לתוקפו בנוגע לפאבים ומסעדות, מטיל אחריות בעניין לקוחות מעשנים גם על בעלי המקום. דהיינו, במידה ואדם נתפס כאשר הוא מעשן בפאב או במסעדה, ייתכן ותחול אחריות לעניין גם על בעל העסק. עם זאת, במידה ובעל העסק לא הבחין ו/או יכול היה להבחין בלקוח המעשן, והוא נקט בכל האמצעים הסבירים בכדי למנוע את העישון בעסקו, ייתכן והוא יזוכה מתשלום הקנס. דוגמא לכך ניתן לראות במסגרת המקרה הבא.
מדובר בבעל פאב תל אביבי אשר הוטל עליו קנס מכוח החוק הנ"ל, וזאת בטענה כי הוא לא מנע עישון מלקוח. בעל הפאב, אשר חש כי נעשה לו עוול, ערער על הקנס לבית המשפט המחוזי בת"א (לאחר שהורשע). בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל את ההרשעה ולזכות את המערער. בפסק הדין נקבע כי המערער הוכיח שהוא לא ידע שהלקוח מעשן, וכן שהוא נקט באמצעים סבירים למנוע עישון בפאב שלא באזור העישון.
האמצעים הסבירים: שלטים נגד עישון, תדרוך לעובדים, והקצאת חדר עישון
בתחילה, בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב הטיל על בעל הפאב קנס בסך 3,000 שקלים בגין עישון של לקוח במקום. עיריית תל אביב טענה כי יש להרשיע את האחרון וזאת משום שהוא "לא דיווח על כך שלקוח מעשן בעסקו למוקד העירוני". המערער טען, מנגד, כי הוא נקט בכל האמצעים הסבירים בתור בעל המקום, והוא לא ידע כלל על קיומו של המעשן המדובר.
לדבריו, הוא תלה בפאב שלטים המתריעים כי העישון במקום אסור, הוא נמנע מהנחת מאפרות במקום ואף בנה חדר עישון מיוחד. לטענתו, רק לאחר שפקחים מטעם העירייה הגיעו למקום נודע לו על המעשן. אי לכך, טען בעל הפאב, לא פניתי למוקד העירוני כי לא ידעתי אודות המעשן. עיריית תל אביב טענה כי אין לקבל את דבריו של המערער וזאת משום שהאחרון נמנע מלהביא לעדות אנשים נוספים שהיו במקום בעת האירוע.
בית המשפט קבע כי יש לקבל את הערעור. השופטת, אביגיל כהן, קבעה כי מנהל הפאב הוכיח שנקט באמצעים סבירים למנוע עישון בעסקו. לדוגמא, הוא תלה במקום שלטים נגד עישון, בנה חדר עישון מיוחד, תדרך את העובדים להעיר ללקוחות המדליקים סיגריות ולא הציב מאפרות המזמנות את העישון. בנוגע לפניה ללקוח המעשן ו/או למוקד העירוני, בית המשפט קיבל את טענות בעל הפאב לכך שהוא כלל לא ידע על קיומו של הלקוח אשר הצית את הסיגריה.