ישראל, אשר מוגדרת במגילת העצמאות כמדינה יהודית ודמוקרטית, נאלצת לא אחת להתמודד עם ההשלכות של הגדרות אלה מבחינת אזרחיה היהודים והלא יהודים.

 

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיטיקה לשנת 2012, מספר האזרחים בישראל עומד על כ-7,800,000 "מאושרים" המחזיקים בידם (או בארנקם) את התעודה עם המנורה. המתח בין ההיבטים "היהודים" ל"דמוקרטים" בהגדרתה של המדינה, מוצא ביטוי - מן הסתם - גם במסגרת הויכוח החברתי-פילוסופי-פוליטי בסוגיות הקשורות לכניסה לישראל ולהתאזרחות בה.

 

לדוגמא, האם ישראל מאשרת מתן אזרחות ללא יהודים אשר נישאו ליהודים? האם ניתן משקל למקום עריכת טקס הנישואין? מהו הדין לגבי ידועים בציבור? כיצד ניתן לרכוש אזרחות ישראלית מבלי לבוא בברית הנישואין? האם ניתן לקבל ויזת עבודה בישראל? האם ניתן ללמוד בישראל ולעבוד בה ללא אזרחות?

 

כפי שניתן לראות, אזרחות ישראלית הינה עניין מורכב ביותר אשר יש לבחון אותו בהתאם לנסיבות השונות של כל מקרה ומקרה. החוק אשר מסדיר את סוגיות האזרחות בישראל הינו חוק האזרחות, התשי"ב-1952. מדובר בחוק אשר קובע את החובות והזכויות המוטלות על כל אדם אשר מעוניין להיות אזרח ישראלי. הקו המנחה העומד בבסיסו של חוק זה הוא "דין הדם" (וזאת בניגוד ל"דין הקרקע" במדינות מערביות רבות).

 

דהיינו, ישראל מעדיפה באופן ברור, מתוקף היותה מדינה יהודית (יחידה בעולם), התאזרחות של אזרחים אשר "זורם בדמם דם יהודי". לדוגמא, אזרחות ישראלית איננה בהכרח מנת חלקו של אדם לא יהודי אשר נולד בישראל (ומכאן ניתן להבין גם את הפולמוס התקשורתי בסוגיית ילדי העובדים הזרים אשר עולה בזמן האחרון לכותרות). הרציונאל העומד מאחורי ההעדפה של יהודים בישראל הינו הרצון ליצור רוב יהודי בתחומיה הגיאוגרפיים של מדינת ישראל, ומתוך כך לשמור על צביונה הלאומי-יהודי של המדינה.

 

בתי המשפט בישראל התייחסו לא אחת לסוגיה זו. לדוגמא, להלן דברים אשר נאמרו על ידי השופט ישעיה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת עתמ 001708/07 - "מדיניות ההגירה והכניסה לישראל מבוססת על העקרון, לפיו אין המדינה מעניקה מעמד, או רשיון, לשהיית קבע לזרים שאינם אזרחיה, כאמור בחוק האזרחות ו/או חוק השבות, אלא במקרים חריגים, לפי שיקול דעתו של שר הפנים". השופט ישעיה עמד על כך כי ממשלת ישראל גיבשה את מדיניות ההגירה ו/או הכניסה לישראל באופן המושפע, כמתחייב ומדרך הטבע, מ"קיום שורה של מאפיינים ונסיבות הייחודיים למדינתנו".

 

"אכן", ציין השופט בפסק דינו, "מאפיינים אלה ייתכן שאינם יהיו בהכרח זהים לאלה של מדינות ריבוניות ודמוקרטיות אחרות". עם זאת, צוין כי בשל מצבה הייחודי של ישראל, החוקים הרלבנטים הקובעים את האזרחות בה (חוק האזרחות וחוק השבות), יונקים מאופיה וצביונה כמדינה קולטת עליה, המעניקה לאזרחיה וליהודי העולם את הזכות להכנס לארץ, לשהות בה, ולהתאזרח בה.

 

כיצד ניתן לקבל אזרחות ישראלית?

 

ישנן מספר דרכים "לזכות" באזרחות ישראלית. הדרך "הקלה" ביותר הינה להיות יהודי. חוק השבות קובע כי כל יהודי אשר מעוניין בכך זכאי לקבל אזרחות ישראלית. העולה החדש יקבל מיד עם הגעתו ויזת עולה, ולאחר מכן יקבל את האזרחות הישראלית, באופן כמעט אוטומטי. חוק זה איננו חל רק על יהודים והוא תקף גם לגבי צאצאי יהודים ובני זוגם.

 

דרכים נוספות לזכות באזרחות הינן:

  • לידה בישראל – אדם אשר נולד בישראל ואשר אחד לפחות מהוריו הוא ישראלי, זכאי להיות אזרח ישראלי. רכישת האזרחות יכולה להיות גם לילד להורים ישראליים אשר נולד מחוץ לגבולות המדינה.
  • ישיבה ממושכת בישראל – דרך נוספת לקבל אזרחות ישראלית הינה על ידי הוכחת ישיבה ממושכת בארץ. מדובר בסעיף אשר נוגע בעיקר למעמדם של לא יהודים אשר היו ישבו בארץ בתקופת המנדט הבריטי (לדוגמא, דרוזים, ערבים, בדואים וכדומה). התנאים לקבלת האזרחות הישראלית במקרה זה הינה שהייה במדינה עד לתום מלחמת השחרור.
  • התאזרחות – ניתן לפנות להליך של התאזרחות תוך עמידה במספר קריטריונים כגון – נוכחות בישראל במשך שלוש שנים, ידיעת השפה העברית, ויתור על אזרחות אחרת, כוונה להשתקע בישראל.
  • ישיבה בארץ ולידה – אנשים אשר נולדו בישראל לאחר קום המדינה, אשר היו תושבי ישראל במשך חמש שנים לכל הפחות, יכולים להתחיל בהליך קבלת אזרחות בגילאים 18-21.
  • אזרחות משר הפנים – שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית ללא יהודים בעלי מעמד מיוחד כגון אנשי רוח, אנשי מדע, חסידי אומות עולם, צאצאי חסידי אומות עולם וכדומה. לדוגמא, בשנת 2000 הוענקה אזרחות ישראלית ללוחמי צד"ל (צבא דרום לבנון) אשר סייעו לצה"ל במהלך שהותו ברצועת הביטחון בדרום לבנון (ולבני משפחותיהם).

אזרחות ישראלית – זכויות וחובות

 

אזרחות ישראלית איננה רק שורה של זכויות. מדובר גם באזרחות המקפלת בתוכה חובות שונים. לדוגמא, אזרחים ישראלים אינם רשאים לנסוע למדינות אויב, אסור להם לסייע לאויבי ישראל והם מחויבים בשירות צבאי מלא או שירות לאומי. כמו כן, מוטל עליהם להציג דרכון ישראלי או תעודת מעבר בעת יציאה או כניסה לגבולות המדינה. במסגרת זכויותיהם, אזרחים ישראלים רשאים לבחור ולהיבחר לכנסת ולרשויות המקומיות.