אמצ 22/10


בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי אדם בן 42 יוכל לדעת את זהותה של אימו הביולוגית וזאת לאחר שזו מסרה אותו לאימוץ כאשר היה בן חצי שנה. במשך מרבית חייו תהה המבקש מי היא אימו הביולוגית, אך רק כעת הוא יוכל לדעת את התשובה לשאלה זו. 
 

יש לכם שאלה?

פורום אפוטרופסות

פורום בית המשפט לענייני משפחה

 

המבקש טען כי לפני כ-15 שנה, בשנת 1997, הוא נפגש עם אימו הביולוגית בבית קפה, וזאת לאחר שרשויות הרווחה מסרו לו את שמה הפרטי. המפגש בין השניים לא עלה יפה ומאז התובע לא הצליח ליצור קשר נוסף עם האם. בשנת 2009, המבקש ביקש פעם נוספת להיפגש עם הוריו הביולוגיים. כעת, האם סירבה וזאת בטענה כי מצבה הנפשי והבריאותי לא מאפשר מפגש כאמור. כמו כן, האדם אשר נרשם כאביו הביולוגי של המבקש הכחיש את אבהותו באופן נחרץ. המבקש לא נואש, הוא פנה לבית המשפט ועתר כי ייחשפו בפניו לא רק שמותיהם של הוריו, אלא גם שמות אחיו הביולוגיים.


השופטת, אסתר ז'יטניצקי-רקובר, עמדה על האינטרסים המנוגדים אשר היה צריך לאזן ביניהם במסגרת פסק הדין הנ"ל. מצד אחד, קבעה השופטת, עמדה זכותם של ההורים הביולוגים (אשר מסרו את התובע לאימוץ לפני כ-40 שנה) לפרטיות. מאידך, עמדה זכותו של התובע לדעת מיהם הוריו הביולוגיים. לגבי האב, היות והמבקש לא הוכיח כי אכן מדובר באביו הביולוגי, בית המשפט דחה את בקשתו בכל הקשור לאחרון. בנוגע לאחים, בית המשפט קבע כי גם כאן יש לדחות את הבקשה וזאת משום שאין מקום "לזעזע ולערער את עולמם של אלה, עשרות שנים לאחר לידתו של אחיהם".


"האם תוכל לכפר על העוול"


ההתלבטות העיקרית נותרה בעינה – זהותה של האם. מצד אחד, המבקש טען כי למרות שהוא הקים משפחה, לאחר פטירתם של הוריו המאמצים לא נותר לו דבר בעולם. המבקש הוסיף כי לאורך חייו הוא סבל רבות מכך שהוא לא ידע את זהותם של הוריו הביולוגיים.


ז'יטניצקי-רקובר קבעה בפסק דינה כי יש לקבל את בקשתו של האחרון בכל הנוגע לזהות האם. נקבע כי החוק מאפשר כיום לילד מאומץ לעיין בפנקס האימוץ שלו, לאחר גיל 18 ובאישור בית המשפט. אי לכך, קבעה השופטת, מקרה זה מתאים ליציקת תוכן בסעיף חוק זה ועל כן יש לאשר את חשיפת זהות האם.


השופטת הוסיפה כי נסיבות חייה הקשות של האם גרמו בזמנו למצב בו היא נאלצה למסור את בנה לאימוץ. עם זאת, כעת יש לה אפשרות "לתקן את העוול" וחובתה המוסרית תהיה לפגוש את בנה ולמלא את מה שהחסירה ממנו כל חייו. השופטת הורתה לפקידת הסעד לערוך מפגשים עם האם ולשכנע את האחרונה לפגוש את בנה.