ת"ע 39109-08-10 + ת"ע 39122-08-10
בית המשפט לענייני משפחה ביטל צוואה אשר הוגשה תביעה לקיימה, וזאת לאחר שהוכח כי המסמך איננו אותנטי. הוכחת הפגמים בצוואה המדוברת התאפשרה לאחר שבית המשפט מינה מומחית מטעמו בתחום הגרפולוגיה. המנוח במקרה דנן נפטר בינואר 2010 תוך שהוא מותיר אחריו צוואה מדצמבר 2009. בצוואה זו, אשר נערכה כחודש לפני מותו של המנוח, הורה האחרון כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו לאחר מותו.
יש לכם שאלה?
בתו של המנוח מנישואיו השניים הגישה התנגדות לקיום הצוואה וזאת בטענה כי מדובר בצוואה מזויפת. המתנגדת טענה כי חתימתו של המנוח על הצוואה לא הייתה חתימתו הרגילה, ויום עריכת המסמך המדובר היה היום בו המנוח הועבר להוספיס והיה נתון תחת השפעת תרופות אנטיביוטיות ונרקוטיות חזקות. כמו כן, נטען כי אחד הנהנים מהצוואה נטל חלק פעיל בעריכתה.
בעקבות טענות הזיוף, אשר הוצגו על ידי ב"כ המתנגדת, מינה בית המשפט מומחית מטעמו בתחום הגרפולוגיה. בית המשפט בחן את חוות דעתה של המומחית וקבע כי ניתן לראות שהצוואה נשוא תובענה זו הייתה צוואה לא אותנטית. המומחית הגיעה למסקנותיה מחמת הטעמים הבאים:
השוואת ראשי התיבות – המומחית מצאה הבדלים בין ציון ראשי התיבות שמו של המנוח בצוואה, לבין ציון ראשי התיבות של שמו בהסכמים אחרים עליהם חתם. המומחית הייתה סבורה כי לא רק שמדובר בהבדלים מהותיים, אלא שעסקינן בלא פחות מ"ניגודים בולטים".
השוואת חתימות – הגרפולוגית עמדה בחוות דעתה גם על השוני בחתימות המנוח בין הצוואות לבין ההסכמים האחרים אשר נחתמו על ידו בשלבים אחרים בחייו. בעניין זה, הגרפולוגית מצאה "ניגודים" בשורה של היבטים כגון הקווים ההתחלתיים, קווי החיבור, קווי הסיום באותיות מסוימות וכדומה. יתרה מכך, המומחית ציינה כי ניתן לראות בחתימות המנוח שהמוטוריקה שלו (מהירות קו הכתיבה) לא התאימה למצבו של האחרון, חולה המצוי במצב אנוש. החתימות על הצוואות היו מתאימות יותר לאדם "בעל כתיבה שוטפת וטבעית", קבעה המומחית נחרצות.
בדיקת סיכות החיבור – המומחית עמדה גם על הפגם ב"סיכות החיבור" של הצוואות. במקרה זה, המומחית הבחינה בכך שבעמודים 1, 2, ו-4 בצוואות היו סימנים לסיכות המורכבות משני חירורים, ואילו בדף 3 הסיכות היו מחוררות מחור אחד. דהיינו, הדפים לא חוברו באותו מעמד אלא בשתי נקודות זמן שונות.
בחקירתה הנגדית בבית המשפט נשאלה המומחית למה התכוונה כאשר אמרה ש"ישנה סבירות גבוהה לכך שהצוואה אינה אותנטית". המומחית ענתה כי "כל חוות דעת בתחום הגרפולוגי איננה מוחלטת והיא מחולקת לסבירות בדרגות שונות. במקרה דנן, הסבירות הינה גבוהה ביותר".
לסיכום,
בית המשפט קבע כי לא נותר בו ספק, לאחר חקירה ממושכת של המומחית, כי הצוואה המדוברת לא הייתה צוואה אותנטית (ועל כן אין להורות על קיומה). "בנסיבות אלה, אין לי אלא להורות על ביטולה של הצוואה ועל קבלת ההתנגדות", קבע השופט, "נוכח מסקנותיה של המומחית (אותן אימצתי כאמור לעיל) עבר נטל הראיה להוכחת אמיתות הצוואה אל התובעים, מבקשי ביצוע הצוואה, והם לא הצליחו להרים נטל זה".
.jpg)
.jpg)
