תקנה 94 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, קובעת כי נהג ברכב ביטחון רשאי בעת מילוי תפקידו להפר חוקי תנועה וזאת על מנת למלא את משימתו.
יש לכם שאלה?
במסגרת תקנה זו מותר לרכב ביטחון לחנות ו/או לעמוד שלא בהתאם להוראות לפי דין, לעבור על פני תמרור עצור מבלי לעצור (ובלבד שהאט את נסיעתו במידת הבטיחות המחויבת), לנסוע מעל המהירות המותרת ולעבור על הוראות אשר יש בהן כדי להגביל את כיווני הנסיעות ו/או הפניות בצמתים מסוימות. עם זאת, רכב ביטחון איננו יכול לעשות ככל העולה על רוחו. מוטל עליו לעשות כן רק במידה אשר דרושה למילוי תפקידו. כמו כן, התקנה קובעת כי רכב ביטחון, גם כאשר הוא מבקש ליהנות מ"הקלות תקנה 94", חייב להוכיח שהוא נקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים על מנת למנוע פגיעות ו/או תאונות דרכים.
רכב ביטחון לעניין זה הינו אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב צה"לי, רכבי משטרה, רכבי כיבוי אש, רכב שיטור משולב, או רכבים אשר אושרו כרכבי ביטחון על ידי רשות הרישוי. על פי התקנה, רכבי ביטחון אינם רשאי להפיץ אור מהבהב או להפעיל את הסירנה ברכב, וזאת כאשר הדבר איננו דרוש למילוי התפקיד המוטל עליהם ובשעות מילוי התפקיד. להלן מספר דוגמאות לאירועים בהם הוגשו כתבי אישום כנגד נהגי רכבי ביטחון, וזאת בשל מעורבותם בתאונות דרכים.
שוטר מיהר להגיע לבית בו מתרחשת פריצה
במקרה אשר הונח לאחרונה לפתחו של בית המשפט לתעבורה (ומאוחר יותר כערעור לבית המשפט המחוזי), הוגש כתב אישום כנגד שוטר אשר חצה צומת ברמזור אדום והיה מעורב בתאונת דרכים. במקרה זה, השוטר נסע לאירוע וזאת לאחר שאדם אשר התקשר למשטרה טען כי פורץ נמצא בביתו בחדר הסמוך. המדינה טענה כי רוכב אופנוע נפגע כתוצאה מכניסתו של השוטר לצומת באור אדום וזאת משום שהאחרון לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים. כמו כן, נטען כי היות ומדובר היה בעבירת רכוש "בלבד", אזי לא היה מקום לסכן את חיי אדם בנתיב תחבורה בגין הגנה על ערך רכושי.
בית המשפט קבע כי יש לזכות את הנאשם במקרה דנן מכל אשמה. בהכרעת הדין נקבע כי השוטר הוכיח שהוא לא נכנס לצומת במהירות אלא גלש פנימה באיטיות. כמו כן, הוכח כי השוטר היה בדרכו לאירוע בו מהירות הגעתו לזירה הייתה קריטית לטיפול במקרה. בנוגע לטענות בגין סיכון חיי אדם מול הגנה על רכוש, בית המשפט קבע כי פעמים רבות עבירות רכוש מתגלגלות לעבירות פגיעה בנפש, קל וחומר כאשר בעל הבית נמצא בחדר הסמוך להימצאותו של הפורץ. בית המשפט אף מתח ביקורת על התנהלותו של רוכב האופנוע אשר נכנס אמנם לצומת באור ירוק, אך תוך כדי נסיעה בין רכבים ובחוסר זהירות.
תאונה בין כבאית לרוכב אופנוע
בית המשפט לתעבורה נדרש לדון בכתב אישום אשר הוגש כנגד נהג כבאית שהיה מעורב בתאונה מצערת בה מצא את מותו רוכב קטנוע. בכתב האישום נטען כי נהג הכבאית חצה את הצומת ברמזור אדום, בחוסר זהירות וגרם לתאונה. עם זאת, בשל סתירות מהותיות בגרסאות העדים מטעם התביעה, ולאחר שהיה ספק של ממש בנוגע לכניסתו של נהג הכבאית לצומת באור אדום (ולא באור צהוב), בית המשפט קבע כי יש לזכות את האחרון מחמת הספק.
למעלה מכך, בית המשפט קבע כי התאונה הייתה בלתי נמנעת. צוין כי רכבים אחרים בכיוון נסיעתו של האופנוע עצרו, אבל האחרון נסע ביניהם ונכנס לצומת באור ירוק. "נהג רכב ביטחון סביר, אשר מבחין שכלי הרכב בכבישים הסמוכים לא נכנסו לצומת, והוא מפעיל סירנה, לא יכול לחשוב שרכב דו גלגלי יעקוף את כלי הרכב העומדים ויכנס לצומת", נכתב בהכרעת הדין. בית המשפט אף חזר והדגיש את תקנה 93 לתקנות התעבורה הקובעת כי נהגים צריכים לעצור ולאפשר את התקדמותו של רכב ביטחון המפעיל אורות וסירנה.
פסילת רישיון עד תום ההליכים – נהג כבאית ופרסה קטלנית
בית המשפט בחן מקרה בו נהג כבאית גרם לתאונת דרכים קטלנית וזאת לאחר שהאחרון ביצע פרסה במקום שהיה אסור לעשות כן. כתב האישום הוגש כנגד הנאשם וזאת "למרות שהאחרון מיהר להגיע לאירוע בו נלכדו אזרחים ברכב". בית המשפט קבע כי הפרסה בוצעה בחוסר זהירות ולראיה ניתן היה להיווכח הן מתוצאותיה הקשות של התאונה (מותו של הנהג המעורב), משדה הראייה הפתוח (200 מ' לכל כיוון), והן מכך שלא נמצאו סימני בלימה על הכביש (דהיינו, הפנייה נעשתה בפתאומיות ונהג הרכב המעורב אפילו לא הספיק לבלום).
נהג הכבאית עתר להפסיק את הפסילה המנהלית אשר הוטלה עליו עד תום ההליכים. לדבריו, פסילה זו הייתה עלולה להביא לפיטוריו. בית המשפט דחה את בקשתו. סעיף 46(ב) לפקודת התעבורה קובע כי נטל ההוכחה לגבי מסוכנתו של נהג אשר עומד כנגדו כתב אישום בגין עבירות תעבורה, מוטל על הנאשם. במקרה דנן, בית המשפט שילב בין עברו התעבורתי של הנהג, היותו נהג מקצועי, ותוצאות התאונה הקטלנית, וקבע כי אין לבטל את הפסילה המנהלית.
עודכן ב: 31/01/2012