בית המשפט העליון קבע כי בית הדין הרבני - בבואו לסייע לאישה "להציל אותה מעגינות" - הינו בר סמכות למצוא גם "צדק-סדק" קטן אשר יהיו בו כדי להעניק לו סמכות לדון בתביעת גירושין או מזונות אשר מונחות לפניו. בג"צ דחה למעשה את עתירתו של אזרח מרוקו ותושב צרפת אשר הוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בגין תביעת מזונות שהוגשה על ידי אשתו בבית הדין הרבני.
בני הזוג במקרה דנן נפרדו כבר בשנת 2007. כאשר הם שהו בישראל כתיירים, האישה הגישה תביעת גירושין כנגד הבעל. בסמוך להגשת תביעת הגירושין, ביקשה האישה את עיכוב יציאתו של הגבר מהארץ. זמן קצר לאחר מכן, האישה הגישה תביעת מזונות כנגד בעלה והגדירה אותה כ"תביעת מזונות שלא אגב גירושין".
יש לכם שאלה?
הגבר טען כי יש לבטל את צו עיכוב יציאתו מישראל, וזאת משום שהצו ניתן בהעדר סמכות. לטענתו, הוא איננו אזרח ישראלי, הוא אינו מתגורר בישראל וישראל אינה מקום מושבו. כמו כן, טען הגבר, גם מקום מושבה של האישה איננו בישראל והיא התאזרחה במדינה רק במסגרת ההליך המשפטי וכצעד אסטרטגי כנגדו בהליכי הגירושין.
הגבר הוסיף והפנה את בג"צ לדברים שנאמרו על ידי בית הדין הרבני בעניין בני הזוג. בית הדין הרבני ציין כי הוא אינו בר סמכות לדון בתביעת הגירושין, וזאת בשל העדר זיקה של הצדדים לישראל. כמו כן, לגבי תביעת המזונות, בית הדין הרבני הגדיר אותה כתביעה ובה סדק שניתן להשתמש בו לנקיטת סמכויות בנוגע לגירושי הצדדים. דהיינו, טען הגבר, גם בית הדין הרבני הכיר בתביעת המזונות כתביעה אשר הוגשה בחוסר תום לב (ואשר מטרתה אינה מזונות כי אם לחץ עליו במסגרת מתן הגט).
האישה טענה - אני עגונה
האישה טענה, לעומת זאת, כי היא עגונה על ידי הגבר ולא הייתה לה כל ברירה אלא להגיש את ההליכים הנ"ל בישראל. כמו כן, טענה האישה, הגבר מחזיק דירה בישראל וחשבון בנק. בנוסף, האישה טענה כי לאחר שניתן פסק הדין בעניין סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעת הגירושין, היא קיבלה אזרחות ישראלית. אי לכך, טענה האחרונה, היה באזרחות זו כדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחדש בסוגיית הסמכות.
בג"צ אישר למעשה את פסק דינו של בית הדין הרבני, אשר קבע כי הוא בר סמכות לדון בתביעת המזונות, וזאת משום שדיון זה יכול למנוע את עגינותה של האישה. יצוין כי הבעל הצהיר באופן מפורש בפני בית הדין שהוא אינו מוכן לתת לאישה את גיטה עד להסדרת ענייני הרכוש בצרפת. בית הדין הרבני קבע כי יש לדון במזונות, לרבות קביעת ערבות לתשלומם, וזאת בשל החשש שהבעל יעזוב את הארץ מבלי לשוב, והאישה תישאר עגונה בישראל לאחר התאזרחותה. עם זאת, השופט רובינשטיין העיר כי יש לערוך את הדיון בנוגע לסמכותו של בית הדין הרבני בהקדם וזאת משום שמדובר בבעל דין זר המעוכב בישראל מזה מספר חודשים.
.jpg)
.jpg)
