בשנת 2005, מונתה על ידי משרד המשפטים ועדה לבחינת סוגיות שונות הנוגעות לאחריות הורית בגירושין. פרופ' דן שניט, ד"ר למשפטים, מונה לראשות הוועדה ועל כן שמה "ועדת שניט".
יש לכם שאלה?
מטרתה המרכזית של הוועדה הייתה לבחון האם יש מקום להכניס שינויים בכל הקשור למשמורת ילדים בישראל (לדוגמא, בנושאים כגון הלכת הגיל הרך). כמו כן, הוועדה הייתה אמורה לבחון האם יש להורות על שינוי חקיקתי בכל הנוגע למשמורת ילדים ואחריות הורית על קטינים לאחר גירושין.
שר המשפטים אשר הורה על הקמת הוועדה, יוסף (טומי) לפיד ז"ל, הורה כאמור בעקבות פניית עמותת הורות=שווה. הרכב הועדה מונה על ידי שרת המשפטים לאחר מכן, ציפי לבני. דו"ח הביניים של הוועדה פורסם לפני כארבע שנים (באפריל 2008). המסמך היה מורכב משני חלקים. החלק הראשון כלל דיון מעמיק ורחב בכל הנוגע לאחריות הורית לאחר הגירושין (בדגש על עיקרון טובת הילד). בחלק השני ניתנה המלצה לתקן כאמור את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
ביום חמישי האחרון (19.1.2012) קיבל שר המשפטים, יעקב נאמן, את ההמלצות הסופיות של הוועדה. נאמן עבר על ההמלצות וקבע כי הוא מקבל אותן ומחליט על אישורן. במסגרת המלצות הוועדה ניתן למצוא הצעות חוק שונות בנוגע לדיונים לגבי ילדים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה. כמו כן, ישנן גם הצעות לשינוי חוקים המסדירים את האחריות ההורית המשותפת וזאת לשם הבטחת טובת הילדים גם בנוגע להורים נשואים וכדומה.
אחד הנושאים המרכזיים ביותר, ואשר עורר לאחרונה הד תקשורתי, הינו המלצה לרכך את חזקת הגיל הרך. חוק הכשרות המשפטית קובע כיום כי האם זכאית לעדיפות על פני האב, באופן אוטומטי ומוחלט, וזאת בכל הנוגע לילדים עד גיל שש. על פי המלצות ועדת שניט, יש לבחון כל מקרה לגופו ואין מקום להעניק משמורת אוטומטית לאם במצבים כגון דא. להלן סקירה של המלצות ועדת שניט ומשמעותן מבחינת מתגרשים בישראל.
הלכת הגיל הרך
כפי שצוין לעיל, הלכת הגיל הרך נמצאת במוקד השיח התקשורתי מאז קיבל עליו השר נאמן את המלצות הוועדה. הלכת הגיל הרך קובעת כי ילדים עד גיל שש יינתנו באופן אוטומטי לאם, וזאת כל אימת שלא הושגה הסכמה אחרת בנושא על ידי ההורים (ובכפוף לכך שלא הייתה סיבה חריגה אשר הצדיקה קביעה אחרת). עד היום, הן החוק והן הפסיקה, ראו באם כהורה המטפל העיקרי של ילדים בגילאים רכים אלה. וועדת שניט, לעומת זאת, מבקשת לבטל את חזקת הגיל הרך ולהעמיד במקומה את עיקרון טובת הילד. דהיינו, מומלץ לא להעניק לאם משמורת אוטומטית ולאפשר לאב לבקש את המשמורת על הילדים גם בגילאים רכים, וזאת בהתאם לטובת הילד.
על פי המלצות הוועדה, קביעת המשמורת בגילאים רכים תתבצע באופן הבא (פחות או יותר). במידה וההורים לא ישכילו להגיע למסקנה בנוגע למשמורת הילדים, כל אחד מהם יהיה רשאי להגיש תביעת משמורת לבית המשפט. תביעת המשמורת הנ"ל תכלול הסכם הורות ובו התייחסות מלאה לכלל העניינים הנוגעים לטובת הילד ולחייו. כעת, בית המשפט יבחן את הסכם ההורות, על ההיבטים השונים הקשורים לקטין, ויכריע בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי (ולאור טובת הילד). על פי המלצות הוועדה, בית המשפט צריך לבחון את משמורת הילדים "ללא התייחסות לשיקולים מגדריים וללא העדפה של האם על פני האב בגילאים מסוימים". הרעיון אשר עומד מאחורי המלצה זו הינה הגברת מעורבותו של האב בחיי הילד, גם בשנות חייו הראשונות.
נשים רבות סבורות כי כעת, לאחר קבלת המלצות ועדת שניט, אבות "ייקחו מהם את הילדים". חשוב להדגיש כי המרחק למצב זה הינו רב. החידוש אשר וועדת שניט מבקשת להכניס בהלכות ובחקיקות הנוגעות למשמורת ילדים הינו "הגברת האחריות ההורית" ולא "העדפת האבות על פני האמהות".
מגורים שווים? משמורת משותפת?
סברה נוספת (ומוטעית) בנוגע להמלצות ועדת שניט היא כי כעת המשמורת על הילדים תהיה בהכרח משמורת משותפת. גם כאן המרחק הינו משמעותי. ועדת שניט אינה קובעת כי אחריות הורית מחייבת גם משמורת משותפת. הטלת אחריות הורית מוגברת, גם על האב, נועדה אפוא לסייע לנשים, אשר במרבית הפעמים נאלצות להתמודד עם מרבית הנטל בגידול הילדים (כאשר האב הופך למעין "אבא לונה-פארק"). המלצות הוועדה אינן מקבילות "הגברת אחריות הורית" עם משמורת משותפת או פגיעה בהסדרי ראיה. למעשה, נקבע כי משמורת הילדים תיקבע על פי עיקרון טובת הילד, ועל פיו בלבד.
לא עוד הורה בלעדי
כיום, המצב הוא כי הורים אשר משמורת הילדים נמצאת בידיהם (לרוב אמהות) הינם "הורים בלעדיים" המקבלים למעשה את מרבית ההחלטות בנוגע לילדים. וועדת שניט מציעה אפוא למתן עניין זה ולקבוע כי שני ההורים הינה האחראים והמטפלים של הילדים, וזאת ללא קשר למשך שהות הילדים אצל אחד מההורים. למעשה, לא מדובר אלא בניסיון לחזור לכוונתו הראשונית של המחוקק, אשר לא פגעה בזכויותיו של ההורה המשמורן לקבל החלטות הקשורות בחינוכם ועתידם של הילדים. הוועדה ביקשה אפוא להיאבק בתופעה שנוצרה במציאות בפועל של הורה עיקרי והורה משני,
האם המלצות וועדת שניט ישפיעו על מאבקים בין הורים?
גורמים במערכת המשפט חלוקים בנוגע להשפעותיה של וועדת שניט על הורים ומאבקיהם במסגרת הליכי גירושין. יש גישה הגורסת כי המלצות הוועדה, אשר במסגרתן יפעל משרד המשפטים "להשוות את מעמדם של ההורים לאחר הגירושין", תפחתנה את "התחרות" בין ההורים ותסייע להוריד באופן משמעותי את מדרג המאבק (והרגשות המקופלים בתוכו) בהליכים כגון דא. מצד שני, ישנה גישה הסבורה כי המלצות הוועדה יפגעו למעשה באם אשר בסופו של היוםמצד אחד תאבד את מעמדה "המועדף" מבחינת המשפט והילדים, ומצד שני, עדיין תישא במרבית הנטל מתוקף היותה הורה משמורן.
השפעה על מזונות ילדים?
חשוב להדגיש כי וועדת שניט לא עסקה בסוגיות הנוגעות למזונות ילדים. כיום, מזונות ילדים נקבעים בישראל על בסיס הדין האישי החל על הצדדים (לדוגמא, בין בני זוג יהודים – על פי הדין העברי). חובת המזונות מוטלת באופן מוחלט על האב והיא אינה קשורה להיקף המשמורת והסדרי הראיה. עם זאת, מיותר לציין כי במידה והאב יזכה במשמורת, האם לא תוכל לקבל לחשבון הבנק שלה את "מזונות הילדים". יודגש כי וועדת שניט התייחסה להיבט אחד מבחינת מזונות הילדים בהמלצותיה. על פי הדו"ח הסופי, מוצע כי במידה ותיקבע משמורת משותפת על הילדים, דמי המדור (המגורים) אשר מוטלים על האב במסגרת המזונות יופחתו ב-25%.
ההתנגדות לקבלת המלצות הוועדה
גורמים שונים במערכת הפוליטית, ובקרב ארגוני נשים שונים, הביעו מורת רוח מקבלת המלצות ועדת שניט על ידי שר המשפטים. יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' (גרושה ואם לשניים), הגדירה את קבלת ההמלצות כ"החלטה שוביניסטית וחשוכה" אשר תפגע בסופו של דבר בילדים. יחימוביץ' הוסיפה וטענה כי "שר המשפטים הפך בהחלטתו את משמורת הילדים לכלי ניגוח בין ההורים וכפגיעה בנשים אשר נמצאות בפועל יותר עם הילדים ומשתכרות פחות מגברים". לסברה זו הצטרפו נשים פמיניסטיות כגון הפובליציסטית מרב מיכאלי אשר טענה כי האפקט המיידי של ביטול חזקת הגיל הרך יהיה "ספסרות בגיל הרך". לטענתה, קבלת המלצות הוועדה תאפשרנה הליכת אימים על נשים במסגרת הליכי גירושין ומתן כוח לגברים להביא לוויתורים שונים בכל הנוגע לחלוקת רכוש וממון בהליכי גירושין. גורמים אלה חוששים כי מדובר בהסרת "ההגנה האחרונה אשר נותרה לנשים בהליכי גירושין אל מול בעליהם".
.jpg)
.jpg)
