תמ"ש 54741-99 פלוני נ' אלמונית
אבות, לאחר גירושין, מחויבים לשלם את מזונות הילדים של ילדיהם עד גיל 18 (או 21 במקרה של יהודים). לא אחת, הסכסוך בין ההורים גורם להסתת הילדים כנגד ההורה שאינו משמורן. במקרים אלה, ייתכן והילדים ייפתחו סלידה, כעס וזלזול כלפי ההורה השני עד אשר הם לא יהיו מעוניינים לראותו כלל.
יש לכם שאלה?
מלבד הנזק אשר הדבר עלול לגרום להורה המשמורן ולילדים, עסקינן גם בסיכון שעלול להביא להגדרת הילדים כמרדנים. במקרה זה, ייתכן ובית המשפט יאשר לאב להפסיק לשלם מזונות ילדיו. עם זאת, השיקולים לשלילת מזונות ילדים הינם רבים. על פי רוב, בית המשפט לא יבטל את המזונות לחלוטין. להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט החליט כי מזונותיו של קטין יופחתו בחצי וזאת בשל מרדנותו כלפי אביו.
במקרה זה, בית המשפט התייחס בפסיקתו לחוות דעת מקצועיות אשר הוצגו בפניו. על פי חוות דעת אלה, עלה כי האשמה למצב הקשר בין הקטין לביו אביו הייתה תלויה בשני ההורים. בעוד האב התעלם מהקטין בשנותיו הראשונות (היות והילד נולד כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין), האם גרמה לנתק מוחלט בין הקטין לביו אביו בשנים שלאחר מכן. במהלך השנים, האם לא עשתה דבר וחצי דבר על מנת לעודד את הקשר בין הקטין לבין אביו.
האם לא תרמה תרומה משמעותית לטובת הקשר בין הקטין לאב
פסיכולוגית קלינית אשר מונתה על ידי בית המשפט ציינה בחוות דעתה כי האם "מנעה משך שנים קיום קשר חופשי בין האב לבן והיא לא בנתה דמות אב חיובית עבור הילד". יצוין כי האם לא ביקשה לחקור את המומחית אודות חוות דעתה הנ"ל ואי לכך הדברים לא נסתרו. בית המשפט ציין כי במשך חמש השנים האחרונות האב פעל רבות לחידוש הקשר עם הקטין אך לשווא.
לדוגמא, בשלב מסוים, בית המשפט הורה (בהסכמת האם) על מפגשים במרכז הקשר בנוכחות גורמים מקצועיים. במשך חצי שנה האב הגיע מדי שבוע למרכז הקשר והקטין לא היה מוכן להיפגש עימו. בית המשפט ציין כי האב "לא נרתע מההשפלות ומעוגמת הנפש אשר נגרמו לו כתוצאה מסירובו של הבן לראותו ומהעלבתו בפומבי". השופטת הוסיפה כי ניכר שהאב "פעל לפי המלצות כל הגורמים המקצועיים" ואף היה מוכן כי במסגרת תיק זה יתמנה פסיכולוג קלייני מומחה שייבחן את המצב ויעניק המלצות טיפוליות.
מנגד, המומחית מטעם בית המשפט עמדה על כך שהאם "לא תרמה כל תרומה משמעותית לקשר בין הקטין לאביו ולא הציגה ולו בדל של דמות אב חיובית עבור הילד". יצוין כי למרות מצבו הכלכלי הקשה של האב, הוא המשיך – חרף ההעלבות והנסיבות הקשות – לשאת במזונות בנו מדי חודש (2,000 שקלים בכל חודש). בית המשפט קבע כי נראה שגם הפחתת המזונות בחצי לא תפגע באופן משמעותי בקטין. קל וחומר הדברים נאמרו כאשר הקטין הינו בן יחיד לאימו הרווקה המשתכרת 15,000 נטו בחודש.
בבוא בית המשפט להפחית מזונות ילדים מרדנים, עומדים לנגד עיניו שלושה שיקולים עיקריים:
1. מטרת הפטור הינה לכפות על הקטין לקבל את מרותו של האב וזאת מאחר ותפקידו של האחרון הוא לחנך את בנו. במילים אחרות, הפחתת המזונות מקפלת בתוכה גם אקט חינוכי.
2. מעל גיל שש, המזונות המגיעים לילד הינם מזונות מדין צדקה. דהיינו, לא קיים חיוב ברזל לתת צדקה לאדם המתנכר אליך.
3. ילד מרדן איננו נחשב לקרוב משפחה הנהנה מעדיפות על פני קרובי משפחה אחרים, קל וחומר כאשר הילד מתנכר לאביו.
.jpg)
.jpg)
