אחת הזכויות המוכרות ביותר במשפט הפלילי הינה הזכות להיוועץ עם עורך דין. זכות זו עוגנה על ידי המחוקק בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.
יש לכם שאלה?
מדובר אפוא בזכות אשר, כפי שיצוין בהמשך, הינה בעלת מעמד חוקתי. דהיינו, קיימת אפוא הכרה חוקתית בכך כי הדרך לקיומו של הליך פלילי ראוי והוגן עוברת - בין השאר - בשמירה על זכויותיהם של נחקרים ומניעת ניצול לרעה של פערי כוחות בין נציגי הרשות החוקרת לבין החשוד. עם זאת, בהסדר החקיקתי לא ניתן למצוא הוראה אשר קובעת מהי התוצאה של אי כיבוד זכות בסיסית זו.
בפסק דין אשר ניתן ברע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, נקבע כי זכות ההיוועצות עם עורך דין הינה זכות בעלת מעמד חוקתי (וזאת החל מכניסתו לתוקף של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו). כמו כן, נקבע שם כי "בית המשפט רשאי לפסול, על פי שיקול דעתו, את קבילותה של ראיה בהליך פלילי, וזאת כאשר הוכח שעסקינן בראיה אשר ייתכן והושגה שלא כדין (באופן בו קבלתה במשפט עלולה לגרום לנאשם פגיעה מהותית בזכות הבסיסית להליך פלילי הוגן)".
בעניין יששכרוב עלתה שאלה נוספת לדיון – האם המונח "עצור" מקפל בתוכו גם אדם אשר עוכב לחקירה. הנשיאה, דורית בייניש, סברה במקרה זה כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. לדידה של הנשיאה, אדם אשר עוכב לחקירה הינו בעל זכויות לפחות כשל עצור. עם זאת, הסוגיה נותרה בצריך עיון. בע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל, אשר ניתן בשנת 2009, בית המשפט העליון פסק כי החובה להעניק לאדם את האפשרות להיוועץ עם עורך דין מטעמו הינה חובה אשר יש לקיימה לא רק כאשר מדובר בעצור.
במילים אחרות, הזכות להיוועץ עם עורך דין חלה גם על מי שהינו מעוכב בלבד. על פי רוב הפסיקה התייחסה במקרים אלה למעשים פליליים חמורים. עולה לפיכך השאלה האם זכות זו קיימת גם לנהג אשר חשוד בנהיגה בשכרות. מדובר אפוא בשאלה מורכבת.
המשפט האמריקאי לעומת המשפט הישראלי
לדוגמא, במשפט האמריקאי, במסגרת התיקון השישי לחוקה, הוענקה לזכות ההיוועצות עם עורך הדין בהליך פלילי מעמד על חוקי מובהק. חרף כך, נקבע בפסיקה האמריקאית כי הדחיפות אשר עומדת מאחורי הצורך ליטול דגימת דם או אוויר נשוף מאדם החשוד בנהיגה בשכרות איננה מאפשרת את עיכוב הבדיקה עד להשגת צו לקיומה. בית המשפט העליון האמריקאי קבע בעניין זה כי "לנאשם בנהיגה בשכרות לא עומדת הזכות להימנע מבדיקת שכרות ואין לפסול ראיה אשר הושגה בעניין גם אם האחרון לא זכה להיוועץ עם עורך דין מטעמו".
גם בית המשפט העליון בישראל עסק בסוגיה זו לאחרונה. בפסק דין אשר ניתן רע"פ 2538/11 אבי בר נ' מדינת ישראל, נקבע כי זכות ההיוועצות של נהג החשוד בנהיגה בגילופין איננה כזכות ההיוועצות בעניינים אחרים. בית המשפט הישראלי ציין אף הוא כי הטעם לכך נעוץ אפוא במשקל שניתן לדחיפות הבדיקה. דהיינו, הצורך לעורך בדיקת שכרות בתוך זמן קצר, וזאת על מנת להשיג את הראיה המבוקשת לשם הרשעתו של הנהג בעתיד, גובר אפוא על זכותו החוקתית של הנאשם להיוועץ עם עורך דינו (חרף מעמדה החוקתי של הזכות הנ"ל).
בעניין בר נקבע כי "השהיית בדיקת שכרות לשם היוועצות עם עורך דין מנוגד באופן מוחלט למהירות הנדרשת לשם אפקטיביות בדיקת אלכוהול בדם". עם זאת, בית המשפט העליון סייג את קביעתו החד משמעתית בכך שנקבע כי אין למנוע לנאשם "היוועצות טלפונית בגדרי כדקות אחדות בזמן שמכשיר הבדיקה מוכן לקראת החשוד".
בית המשפט קבע כי אכן ישנה פגיעה מסוימת בזכות ההיוועצות עם עורך דין כאשר לא ניתן לנאשם אפשרות לעכב את הבדיקה עד להיוועצות. עם זאת, נקבע כי פגיעה זו "מופחתת באופן משמעותי" עם חיובו של השוטר בשטח להסביר לנאשם את משמעות הבדיקה המדוברת, השלכותיה ותולדת סירוב לבדיקת שכרות. על עמדה זו חזר בית המשפט העליון לאחרונה גם ברע"פ 6084/11 פרוקופץ נ' מדינת ישראל.
האם השוטרים צריכים להודיע לנאשם על האפשרות להיוועץ עם עורך דין?
כפי שניתן לראות, הפסיקה בבית המשפט בישראל מכירה בכך שנאשם רשאי להתקשר לעורך דינו כאשר הוא מעוכב בגין חשד בדבר נהיגה בשכרות. עם זאת, היוועצות זו אינו יכולה לאיין את חובתו של הנאשם לעמוד בבדיקת השכרות. מדובר למעשה ב"היוועצות טלפונית" קצרה למשך "מספר דקות", וזאת בזמן שהשוטרים מכינים את המכשיר לקראת הבדיקה.
כמו כן, מוטל על השוטרים להסביר לנאשם את משמעויותיה השונות של הבדיקה. האם חובה עליהם גם להודיע לאחרון אודות זכותו להיוועץ קצרות עם עורך דין? כיום, על פי נהלי המשטרה, התשובה לכך הינה שלילית. יש לציין כי בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט השלום בתעבורה, על ידי השופט שלמה בנג'ו, נכתב כי ייתכן ויהיה זה נכון שמשטרת ישראל תגדיר את החובה הנ"ל במסגרת התנהלותה מול מעוכבים לפני בדיקת שכרות.
"מסקנתי היא שזכות ההיוועצות אכן שרירה וקיימת למי שנעצר כחשוד בנהיגה בגילופין", כתב השופט בנג'ו בפסק דינו, "דהיינו, משעה שהודע לחשוד כי הוא עוכב לצורך בדיקת שכרות, יש לאפשר לאחרון להיוועץ עם עורך דין ואף מומלץ לציין זאת במפורש בפני החשוד". עם זאת, השופט בנג'ו סייג וקבע כי "אין לעכב את בדיקות השכרות". דהיינו, כשם שבהמתנה לבדיקת הנשיפה רשאי החשוד להתקשר למי שהוא חפץ, כך יכול הוא להתקשר להיוועץ בפרקליטו.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
