תע"א (ת"א) 11053-09‏


אדם אשר היה מועסק בחברה במשך ארבע שנים וחצי פוטר לאלתר ומבלי שנערך לו שימוע כדין. למרות תלונות שונות כנגד התנהלותו של העובד, וחרף הוכחת תלונות אלה (או לפחות חלקן) בבית הדין לעבודה, נפסקו עבור התובע פיצויים בגובה משכורת אחת בשל "פיטורים שלא כדין". מדובר אפוא בפיצויים בגין פיטוריו של התובע ללא מתן זכות שימוע כדין.


יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום בית דין לעבודה

פורום פיצויי פיטורים

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה


זכות השימוע הוכרה בפסיקה לא אחת כזכות בסיסית ביותר העומדת לעובד טרם פיטוריו. מדובר אפוא בהזדמנות של ממש המוענקת לעובד העומד בפני פיטורים לעצור את המהלך. בעבר, זכות השימוע הייתה נתונה רק לחלק מן העובדים, לדוגמא – עובדי מדינה או עובדים אשר נהנו מהגנות מכוח הסכמים קיבוציים כאלה ואחרים. עם זאת, הפסיקה הרחיבה את זכות השימוע גם למגזר הפרטי וכיום הזכות קיימת עבור כל עובד במשק בישראל.


מיותר לציין כי ככל שהעובד מועסק במקום העבודה זמן רב יותר, כך גוברת זכותו לשימוע לפני פיטורים. לדוגמא, זכות השימוע לה זכאי עובד המועסק במקום עבודה במשך חצי שנה בלבד, איננה כזכות השימוע לפני פיטורי עובד המועסק בחברה במשך 30 שנה. להלן דוגמא למקרה בו בית הדין לעבודה פסק עבור עובד פיצויים בגובה משכורת בגין פיטוריו על ידי מכתב פיטורים וללא שימוע כדין.


הסיבות לפיטורים הוכחו


יצוין כי המעסיק הוכיח את הסיבות אשר הביאו לפיטוריו של התובע – אחת לאחת. לדוגמא, הוכח כי התובע לא הגיע (למרות שהתבקש לכך באופן מפורש) להדרכות שונות במקום העבודה. כמו כן, הוכח כי העובד נכנס לא אחת לוויכוחים עם הממונים עליו והיו תלונות שונות בנוגע להתנהגותו במקום העבודה. יתרה מזאת, הוכח גם כי התובע ומנהלו ניהלו שיחה "פנים מול פנים" בטרם הוחלט על פיטוריו. האם היה בכל אלה כדי להפחית מחובתה של הנתבעת (החברה המפטרת) לערוך לעובד המפוטר שימוע כדין? בית הדין קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה.


בית הדין הארצי לעבודה עסק לא אחת ב"כללי הטקס" אשר יש לקיים בעת עריכת שימוע לפני פיטורים. השופט אילן איטח התייחס לכך בפסיקתו בע"ע (ארצי) 554/09 ‏צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ נ' משה שמיר. "על מנת לקיים את חובת השימוע, המשמעות היא כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסוימים. התשובה לשאלה, האם חובת השימוע מולאה כדין, נמצאת אפוא בנסיבות כל מקרה ומקרה", כותב השופט איטח, "יצוין כי כאשר התשתית העובדתית לפיטורים הינה רחבה. דהיינו, לא כל פגם בשימוע יצדיק בהכרח פסיקת פיצוי". למרות שבפסיקה לא נוסחו באופן מפורש "כללי טקס" לעריכת שימוע, במקרה דנן נקבע כי זכותו של התובע לשימוע הופרה.


משמעות גודלו של המעסיק מבחינת השימוע


בפסק הדין צוין כי לא ניתן להתעלם מכך שהנתבעת הינה חברה בינלאומית המעסיקה כ-1,500 עובדים. מחברה בסדר גודל זה, נכתב בפסק הדין, ניתן לצפות לעריכת שימוע וקיום הליך פיטורים מסודר. זאת ועוד, התובע לא היה עובד חדש או זוטר. מדובר היה בעובד בכיר וותיק אשר הועסק בחברה במשך יותר מארבע שנים.


"חברה כמו הנתבעת שלפנינו הייתה צריכה לזמן עובד בכיר ויחסית ותיק אשר מועסק אצלה מספר שנים, לשימוע בכתב ולא לערוך לאחרון שימוע בעל פה", נכתב בפסק הדין, "כמו כן, ניתן לצפות מחברה בסדר גודל כזה שלא לערוך שימוע מהיום למחר". בית הדין מתח גם ביקורת על החברה בגין אי עריכת פרוטוקול מסודר של השימוע ומתן "מכתב לאקוני" לפני פיטורים במקום החלטה מנומקת ומפורטת.