האם פרטיהם של כ-400,000 כרטיסי אשראי ישראלים יפורסמו ברשת האינטרנט? האקרים סעודיים טוענים כי נמצאים בידיהם פרטי כרטיסי אשראי של מאות אלפי ישראלים ובכוונתם לפרסם את המידע הסודי בקרוב.
יש לכם שאלה?
הפרטים הנ"ל כוללים מספרי כרטיס אשראי, מספרי ביטחון, תוקף וכדומה. לטענת ההאקרים, הם משתייכים לקבוצת ה"אנונימוס", מחתרת אינטרנטית אנרכיסטית הפועלת תוך כדי פריצה לאתרים. ככל הנראה, המקור לפריצה הינו אתרי קופונים ובנק ישראל פתח כבר בחקירה.
בינתיים, חברות האשראי מנסות להרגיע והן טוענות כי פרטי הכרטיסים מבוטחים ומוגנים. כמו כן, לטענת חברות האשראי, נתונים רבים ברשימה אשר פורסמה על ידי ההאקרים הינם מוגזמים, מועתקים ומשוכפלים. הפרשה מעלה מספר תהיות בקרב הציבור הישראלי. לדוגמא, כיצד מתייחס החוק הישראלי להונאות בכרטיסי אשראי? מהי הונאה בכרטיס חיוב? האם ניתן לתבוע פיצויים בגינה?
חוק כרטיסי חיוב, מהו?
חוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986 הינו חוק אשר עוסק בשימוש בכרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב. החוק מגדיר סוגיות שונות הקשורות בשימוש בכרטיסי אשראי, לדוגמא – מתי ניתן להפסיק חיוב בכרטיס אשראי בהעדר תמורה, מהו היקף אחריות הלקוח לתשלומים בגין שימוש בכרטיס אשראי שנעשה שלא כדין וכדומה. פרק העונשין בחוק מגדיר מספר עבירות בכרטיסי אשראי אשר הינן עבירות פליליות שמאסר בצידן.
סעיף 16 לחוק עוסק בגניבת כרטיס אשראי. על פי סעיף זה, אדם אשר מחזיק או נוטל כרטיס חיוב ללא הסכמת הלקוח, וזאת בכוונה להשתמש בכרטיס או לאפשר לאחר להשתמש בו, מבצע עבירה פלילית שדינה מאסר שלוש שנים. סעיף 16(ב) מוסיף וקובע כי חזקה על אדם אשר מחזיק או נוטל כרטיס חיוב ללא הסכמת הלקוח כי הוא מתכוון לעשות בכרטיס שימוש שלא כדין. במקרים אלה, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הנוטל/המחזיק.
סעיף 17 לחוק, אשר כותרתו הינה "הונאה בכרטיס חיוב", עוסק בעבירת ההונאה בכרטיסי אשראי. הונאה בכרטיסי חיוב הינה עבירה נפוצה אשר יכולה להתבצע באופנים רבים ומגוונים. על פי החוק, אדם אשר משתמש בכרטיס אשראי בכוונה להונות עלול לרצות מאסר של עד שלוש שנים בפועל. במידה ועבירה זו נעברה בנסיבות מחמירות, הרי שעונש המאסר בגינה יכול להגיע עד חמש שנים.
עבירת פלילית חמורה המחייבת "עונש הולם"
השופט קדמי, בע"פ 789/99 מאיר דרעי נ' מדינת ישראל, התייחס לשימוש שלא כדין בכרטיסי אשראי מזויפים. במקרה זה נדון עניינו של אדם אשר הורשע בהונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות. השופט קדמי עסק בכך שהמערער טען כי העונש שהוטל עליו בגין מעשיו היה חמור באופן משמעותי מהפסיקה הקודמת בתחום.
"הטלת עונשים קלים בשל מעשי זיוף המאיימים על איכות החיים שמעניקה שיטת התשלום בכרטיסי אשראי, עלולה לעודד העבריינים בכוח לילך בדרך זו במקום להרתיעם מכך וזאת בהתחשב ברווחים הקלים הטמונים בזיוף הכרטיסים (כאשר הסיכון להיתפס קלוש ביותר)", כתב השופט קדמי, "אם, עד כה, לא נתנה רמת הענישה ביטוי לכך שיש להילחם בתופעה זו מלחמת חורמה, אזי הגיעה השעה כעת".
השופט חגי טרסי הצטרף לדברים בסגנון זה. בפסק דין אשר ניתן על ידו לפני כחודש (7.12), התייחס השופט טרסי לחומרתה של עבירת ההונאה בכרטיסי חיוב. "הונאה בכרטיס אשראי הינה תופעה חמורה אשר לצערנו נפוצה יותר ויותר בנוף הישראלי. מדובר בעבירה אשר מגיעה לפתחו של בית המשפט באופן תדיר ועל כי היא מחייבת מענה עונשי הולם. הונאות באמצעות כרטיסי אשראי הינן עבירות קלות לביצוע וקשות לאיתור וחשיפה. כמו כן, הן חותרות תחת המבנה המודרני והכלכלי ומנצלות את מחדלי האבטחה ונגישות המידע".
במקרה זה, בית המשפט גזר עונש מאסר בפועל על אדם אשר ניצל את חשיפתו לפרטי כרטיס אשראי של לקוחות החברות בהן עבד וביצע באמצעות פרטים אלה רכישות שונות. הנאשם עבד במשך שנתיים בחברת הכבלים "הוט", ובמשך שנה בחברת הביטוח "מגדל". במהלך עבודתו בחברות אלה, גנב הנאשם פרטי כרטיסי אשראי של מספר לקוחות וביצע רכישות פרטיות על חשבון האחרונים. "הנאשם ניצל את המידע שהגיע לידיו ואת האמון שניתן בו על ידי מעבידיו, ועשה שימוש אינטנסיבי במידע זה לקבלת טובות הנאה בהיקף לא מבוטל, ועל כן ראוי הוא לשאת בתוצאות המתחייבות מהתנהגותו זו", כתב השופט בגזר הדין.
פיצויים ללקוח
כיצד יכול הלקוח, אשר כרטיס האשראי שלו נגנב, להתמודד עם ההונאה בכרטיס החיוב? חוק כרטיסי חיוב מעניק מספר הגנות לצרכן וזאת במטרה להפוך את הפגיעה בו למינימאלית ככל הניתן. ההגנה הראשונה בעניין זה הינה "שימוש לרעה בכרטיס". עסקינן במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בכרטיס אשראי גנוב או אבוד. על מנת לזכות בהגנה הנ"ל, מוטל על הלקוח להודיע במועד המוקדם ביותר מבחינתו על אובדן/גניבת הכרטיס.
על פי רוב, הלקוח לא יחויב בעסקאות אשר בוצעו בכרטיס האשראי שלו מעת מתן ההודעה ועד להנפקת הכרטיס החדש. עם זאת, בנוגע לתחום האפור שבין אובדן (או גניבת) הכרטיס ובין ההודעה לחברת האשראי, נסיבות המקרה הספציפי יכולות להטות את הכף לכאן או לכאן. חברות האשראי לא תמיד מכסות את כלל הנזק אשר נגרם בתחום האפור. לא אחת, הן באות בטענות שונות כנגד הלקוח לפיהן אף הוא אשם במחדל. לדוגמא, חברת האשראי יכולה לטעון כי הלקוח היה זה אשר ביצע את העסקה או שהוא התרשל במסירת ההודעה על הגניבה או האובדן בזמן.
הגנה נוספת העומדת ל"רשותו" של הלקוח הינה הכחשת עסקה. לדוגמא, לקוח טוען כי עסקה אינטרנטית אשר בוצעה באמצעות כרטיס האשראי שלו לא נעשתה על ידו. מיותר לציין כי במקרים אלה יכול מאד להיות שהלקוח ייאלץ להוכיח את טענותיו מול חברת האשראי ו/או בית המשפט.
