אלימות במשפחה גורמת לא אחת לפגיעות של ממש בגופם ובנפשם של האישה והילדים. אחת מזכויותיהם הבסיסיות של האישה והילדים בדיני המשפחה בישראל הינה הזכות למדור שקט ושלו.
יש לכם שאלה?
במקרים בהם התנהגותו של האב מפרה את זכותם של האחרונים למדור שקט, יכולים בני המשפחה המותקפים להגיש בקשה במסגרתה יורחק הבעל מדירת בני הזוג, אף אם יש לו זכויות קנייניות בנכס.
הרחקת בן משפחה בעילה של מדור שקט הינה למעשה מתן צו שהינו יציר הפסיקה. הלכה פסוקה היא כי אישה וילדים זכאים, במסגרת זכותם למדור שקט ושלו, לבקש צו הרחקת בעל/אב אלים. למעשה, חובתו של האב למדור שקט ושלו לילדיו ואשתו נובעת אפוא מהחובות הישירות של הגבר כלפי הילדים, הן לפי דיני הכשרות והאפוטרופוסות והן לפי הדין האישי. פסק הדין המנחה בסוגית המדור השקט והשלו ניתן בע"א 192/82 סדן נ' סדן. פסק דין סדן קבע אפוא את מהם התנאים אשר יאפשרו את מניעת כניסתו של אחד מבני הזוג לדירת המגורים המשותפת. גם בפרשת מ"א (י-ם) 268/95 לוגסי נ' לוגסי פורטו התנאים הנ"ל ואלה הם:
- הוכחת סכנה מוחשית אשר אורבת לאישה בשל הבעל (או בן הזוג).
- הוכחו מעשי אלימות בעלי חומרה מיוחדת.
- הוכח מיהו הגורם אשר היה אחראי למריבות שגרמו למעשי האלימות ומתי החלו המריבות.
- צו הרחקה ייתכן ויינתן במקרים חריגים גם במקרים של "אלימות רוחנית" (כפי שנפסק בע"א 458/79). השופטת נתניהו התייחסה לאלימות הרוחנית בפסיקתה באופן הבא - "הזכות של בני המשפחה, האישה והילדים, לקבל מדור שקט ושליו מהבעל האב, עלולה להיות מופרת במקרים רבים לא רק על ידי אלימות פיזית אלא גם על ידי אלימות נפשית. אין להמעיט באלימות נפשית זו שכן לעיתים היא עלולה לפגוע הרבה יותר מהתקיפה הפיזית".
- ניתן לתת צו הרחקה גם כאשר מדורם השקט של הילדים עמד בתור עניין לכשעצמו והוא אינו קשור למדור השקט של האם. עם זאת, צו הרחקה מטעם מדור שקט של הילדים בלבד יינתן במקרים חריגים כאשר נסיבות המקרה יוצרות סיכון מיידי וחמור לנפשו או גופו של קטין.
- היות והבעל הינו בעל זכויות קנייניות בנכס, צו הרחקה מכוח הלכה זו יינתן על פי רוב לתקופה קצובה.
בפרשת לוגסי נקבע עוד כי נקודת המוצא למתן צו הרחקה בעילה של מדור שקט הינה כי מדובר ב"סעד מרחיק לכת" אשר יש ליתן אותו במקרים חריגים וקיצוניים וזאת בשל חומרתו המפליגה. יש להבחין בין צו ההרחקה לצו ההגנה אשר ניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. סעיף 3 לחוק זה קובע כי תובע משטרתי, היועץ המשפטי לממשלה (או נציגו), או פקיד סעד אשר התמנה לפי חוק הנוער, רשאים לבקש מבית המשפט צו הגנה מפני אדם על פי בקשת בן משפחה. החוק מונה מספר מקרים בהם תוגש בקשה כאמור (לדוגמא, התעללות נפשית מתמשכת, עבירות מין, הנחה כי האדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו וכדומה). בדומה לצו ההגנה, גם הקריטריונים למתן צו הרחקה מכוח הזכות למדור שקט הינם מחמירים. עם זאת, תחולתו של צו ההרחקה מבחינת זמן הינה רחבה יותר והשיקולים במתן הצו הנ"ל מורכבים יותר.
דוגמא לפסק דין
להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט הורה על מתן צו הרחקה מכוח זכותה של האישה למדור שקט ושלו. במקרה דנן מדובר היה בבני זוג אשר היו נשואים במשך ארבע שנים. לבני הזוג נולדו במרוצת השנים ארבעה ילדים קטינים. האישה טענה כי בעקבות מסכת התעללויות מצד בעלה היא נאלצה לעזוב את הדירה ולמצוא מחסה במקלט לנשים מוכות. בבית המשפט תיארה האישה התנהגות קשה מצידו של בעלה אשר כללה התעללות פיסית ונפשית, כולל עבירות מין. האלימות כלפי האישה התחילה מול הילדים והסתיימה מאחורי דלת חדר השינה.
בית המשפט קבע כי הוא מתרשם שהאישה דוברת אמת והיא אכן הייתה נתונה לאלימות מצד בעלה. בית המשפט ציין בהחלטתו כי האישה, בניגוד לבעל, לא ניסתה להתחמק והשיבה לכל שאלה ושאלה. לעומת זאת, הבעל, כך נקבע בפסק הדין, "הפך לפרקים את חקירתו לפארסה כאשר הוא מגלגל עיניים ועונה תשובות מתחמקות". למעשה, המשיב לא נתן ביטוי מתאים לכל טענה וטענה בדבר אלימותו, ורק הציג הכחשה כללית אשר לא התייחסה לדברים לגופם.
"כאשר אני שוקל את מכלול האינטרסים של המשפחה, תוך שאני נותן ביטוי למצוקתם של הילדים, להיותם דרים במקום זר, להוצאתם הכפויה מביתם המוכר למעון לנשים מוכות, להיותה של האשה 'אשה מוכה' במלוא מובן המילה – הרי שהתוצאה המתבקשת הינה הרחקתו של המשיב מדירת המגורים ומתן אפשרות למבקשת ולילדים לשוב לדירת המגורים בראש מורם", נכתב בפסק הדין.
השופט הוסיף וציין כי הבעל לא הביע ולו בדל חרטה למרות העדויות הקשות אשר נשמעו במסגרת ההליכים. יתרה מזאת, למעשה, השופט קבע כי הבעל היה סבור שתנאי המחיה הקשים במקלט לנשים מוכות יביאו את אשתו לשוב לביתה תוך שהיא מאמינה שמה שקרה לא – אירע באמת, ומה שהיה הוא שיהיה.
.jpg)
.jpg)
