דמש (ת"א) 2366/10 סע (ת"א) 59583-10-10


החוק הישראלי מכיר בהתפטרות בגין מצב בריאותי כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. הרציונאל העומד מאחורי הכרה זו, המעוגנת בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, הוא כי מדובר בהתפטרות שנעשתה מכורח נסיבות שלא היו תלויות בעובד ועל כן האחרון זכאי שלא לאבד את זכותו לפיצויי פיטורים.

 

יש לכם שאלה?

פורום פיצויי פיטורים

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום בית הדין לעבודה

 

בן משפחה לעניין סעיף זה מוגדר כ"בן משפחה לפי התקנות שנקבעו באישור ועדת העבודה של הכנסת". תקנה 11 לתקנות פיצויי פיטורים עוסקת בהגדרה זו וקובעת כי בן משפחה הינו אחד מהבאים – בן זוגו של העובד, הידוע בציבור של העובד, ילדו של העובד (לרבות ילד חורג או מאומץ), הורה של העובד, נכדו של העובד, סבו או הורה של בן זוגו וזאת כאשר האחרון גר עימו ועיקר כלכלתו עליו. למעשה, סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, העוסק בהתפטרות מחמת מצב בריאותי, מונה מספר תנאים מצטברים בנוגע לזכות לפיצויי פיטורים:


1. העובד הינו "עובד" מבחינת יחסי עובד מעביד.
2. העובד התפטר בשל מצב בריאותי, שלו או של בן משפחה (כפי שזה הוגדר בתקנות פיצויי פיטורים).
3. ההתפטרות נעשתה בשל "סיבה מספקת".


במקרים בהם מוגשת תביעה לבית הדין לעבודה, לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 6 לחוק, מונח נטל ההוכחה בנוגע לתנאים המצטברים הנ"ל על כתפיו של העובד. דהיינו, עליו להוכיח כי ההתפטרות נבעה ממצב בריאותי של בן משפחה לפי הגדרת התקנות. לאחר מכן, התובע נדרש להוכיח, באמצעות מסמכים רפואיים, כי תנאי העבודה ונסיבות העניין לא הותירו לו ברירה אלא להתפטר. יצוין כי אין צורך להוכיח שההתפטרות נועדה לשם "הטיפול באותו בן משפחה". די בכך שיעלה בידיו של העובד להוכיח כי "שאר תנאי העבודה ויתר הנסיבות" הצדיקו את ההתפטרות.

 

שילוב של מספר בני משפחה


במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, אישה טענה כי היא נאלצה להתפטר בשל מצב בריאותי של מספר בני משפחה. בית הדין ציין כי אמנם כל מקרה בנפרד לא הצדיק את ההתפטרות, אך שילובם של המקרים ביחד, בסיטואציה כפי שהוצגה, הצדיק את פסיקת פיצויי הפיטורים. להלן תיאור מצבם הבריאותי של בני משפחתה של התובעת.

  • הבעל – בעלה של התובעת אושפז בבית החולים וולפסון בתל אביב בספטמבר 2009 למשך ארבעה ימים בשל כאבים בחזה, ויומיים נוספים באוקטובר אותה השנה. בעניין זה, בית הדין ציין כי התובעת לא הוכיחה מה הייתה סיבת האשפוז וכיצד התקיים קשר בין האשפוז ובין ההתפטרות כאשר היה ביניהם פער זמנים של חודשיים. מעבר לכך, התובעת הודתה כי בעלה סבל לאורך השנים מכאבים שונים בחזה, עבר חמישה צנתורים וסבל ממחלת לב.
  • הבת – התובעת טענה כי בתה התאשפזה בבית החולים תל השומר במשך כחודש בשל שמירת הריון בסיכון גבוה. יצוין כי הנכדה נולדה בסוף כפגה, במשקל 900 ג'. התובעת ציינה כי חתנה, בעלה של הבת, אשר משרת בצבא קבע, היה יכול להגיע לבית החולים רק פעמיים בשבוע. בית הדין קבע כי מצב הדברים הנ"ל הוביל למסקנה כי בתה של התובעת הייתה זקוקה לתמיכתה של אמה בתקופה קשה זו וכי לא מדובר בהריון רגיל.
  • האב – התובעת טענה כי באותה התקופה התדרדר גם מצבו הבריאותי של אביה בן ה-81. האב אושפז בחודש דצמבר 2009 מספר פעמים ובסופו של היום נפטר בפברואר 2010, חודשיים לאחר אשפוזו "הראשון". עיון במסמכים הרפואיים הראה כי אכן חלה החמרה של ממש במצבו הבריאותי של אביה של התובעת בתקופה המדוברת. יתרה מכך, ההחמרה אף הביאה בסופו של דבר לפטירתו של האחרון.
  • האם – התובעת טענה כי גם אמה החלה לסבול ממצב בריאותי מורכב ומסובך. לטענתה, החל מאוקטובר 2009, ועד לדצמבר אותה השנה, אמה נאלצה להתמודד עם מצבה הבריאותי הקשה ללא עובדת זרה אלא באמצעות עובדת ישראלית בהיקף שעות מצומצם בלבד. אי לכך, טענה התובעת, והיות ואמה חולת דמנציה, לא היה ניתן להסתפק בכך והיה צורך לשמור עליה שמירה צמודה והדוקה.

השלם גדול מסך כל חלקיו

 

בית הדין בחן את התביעה וקבע כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים. בפסק הדין נכתב כי אמנם כל אחד מהאירועים, בנפרד, איננו מצדיק התפטרות בדין מפוטר. עם זאת, נקבע כי "השלם גדול מסך כל חלקיו". "מכלול האירועים שאירעו בטווח זמנים סמוך, תחילת חודש 12/09, שאירעו במצטבר, בכל הנוגע לבתה של התובעת שילדה בסמוך למועד הודעת ההתפטרות תינוק במשקל כה נמוך, אשפוז אביה של התובעת בסמוך למועד זה, העובדה שאימא של התובעת טופלה על ידי עובדת ישראלית ששהתה שעות ספורות אל מול עובדת זרה שהיתה קודם ושהתה כל היום עם אימא של התובעת, מובילים למסקנה כי התפטרות התובעת שנעשתה בסמוך למועד זה, קשורה במישרין למצב הבריאותי המצטבר, של בני משפחתה הקרובים", נכתב בפסק דין.