תמ"ש 12818-08-11
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע, בפסק דין חריג, כי ידועה בציבור תשלם 2,000 שקלים לחודש, דמי מזונות זמניים, לבן זוגה לשעבר. בפסק הדין נקבע כי יש לפסוק מזונות זמניים עבור בן הזוג, וזאת משום שהאחרון הגיע למערכת היחסים כאשר הוא חסר כל. כמו כן, נקבע כי המזונות הזמניים יאפשרו לגבר להתקיים בכבוד, לפחות בשלב ראשוני זה (עד לקבלת החלטה בהליך העיקרי).
יש לכם שאלה?
עסקינן בבני זוג אשר 15 שנות זוגיות ביניהן הסתיימו לא מזמן. חרף פרדתם, המשיכו בני הזוג לגור ביחד תחת קורת גג אחת משותפת. הגבר טען כי בת זוגו פעלה כנגדו ב"אלימות כלכלית" והפעילה בבית "מצור כלכלי מוחלט". לדבריו, בשלבים מסוימים הוא היה תלוי בה באופן כה מוחלט עד שהוא נאלץ, עם סירובה לסייע לו, לסעוד בבתי תמחוי. בעקבות הפערים הכלכליים, הוגשה על ידי הגבר תביעת מזונות כנגד ידועתו בציבור לשעבר. תביעת המזונות הועמדה על סך של למעלה מ-10,000 שקלים.
האישה טענה כי אין לפסוק לגבר מזונות זמניים וזאת משום שמדובר ב"נוכל מחוספס" אשר ניצל את מצבה הרגשי הקשה על מנת לחיות על חשבונה לאורך שנים. לדוגמא, האישה ציינה כי לפני כשנה היא חלתה בסרטן, ובמקום לסייע לה ולסעוד אותה, המבקש פעל על מנת להוציא ממנה כספים. כמו כן, המשיבה טענה כי המבקש בזבז את כספיה לאורך השנים על הימורים ומשחקי קלפים.
מזונות זמניים בין ידועים בציבור
פסיקת מזונות זמניים עבור ידועים בציבור איננה תופעה חדשה ותקדימית בפסיקות בתי המשפט לענייני משפחה. השופטת שפרה גליק, בתמ"ש (ת"א) 3988-05-10 ש.מ. נ' מ.ס, סקרה את ההלכה הפסוקה אשר הובילה להתפתחות סוגיה זו. ראשית הדרך, כפי שעלה בסקירה זו, ניתן בפסק הדין בע"א 563/65 בעניין יגר נ' פלביץ. במקרה זה, נפסק כי ידועה בציבור איננה זכאית למזונות אלא אם התקיים הסכם מפורש או מכללא אשר הגדיר זכותה הנ"ל. כמו כן, נפסק כי הסכם מכללא מספיק על מנת לבסס את זכותה של הידועה בציבור למזונות לאחר הפרידה ובטרם ניתן פסק הדין בהליך העיקרי.
בהמשך, ניתן פסק הדין בע"א 805/82 ורסנו נ' כהן אשר קבע כי זכותה של אישה ידועה בציבור למזונות יכול להתבסס גם על הסכם מכללא. תוכנו של הסכם זה, נקבע, ישתנה בהתאם לנסיבות המקרה. הנשיא (בדימוס) אהרון ברק, הצטרף לדברים בפסק דין אשר ניתן על ידו ברע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני. הנשיא ברק קבע כי יש לקבוע את זכותם של בני זוג יהודים למזונות, אשר נישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, על פי דיני החוזים הכלליים. במקרה כגון דא, קבע ברק, יש לעמוד על עיקרון תום הלב אשר יהווה את אמת המבחן העיקרית באשר לקיומה של הזכות למזונות ותנאיה. ברק אמנם עסק במקרה זה בנישואין אזרחיים, אך הדברים זכו להשוואה גם למערכת יחסים בין ידועים בציבור.
ללא הבדל מין
השופטת, שלי אייזנברג, הצטרפה לדברים האלה בפסק דינה הנ"ל. נקבע כי המבקש, אשר הגיע חסר כל ומצוי במצוקה כלכלית משמעותית, יהיה זכאי למזונות זמניים בשיעור של 2,000 שקלים בחודש, וזאת עד לסיום ההליכים בענייינם של בני הזוג. מטרתם של המזונות הזמניים, קבעה השופטת, בשלב מקדמי זה, הינה להתמודד עם הפערים הכלכליים בין בני הזוג. בין אם מדובר בידועים בציבור, ובין אם עסקינן בנישואים כדת משה וישראל, הרי שעל פי רוב ילך בית המשפט לקראת הצד החלש בסכסוכים כגון דא. זאת ועוד, השופטת הוסיפה כי אין משמעות מגדרית לצד המבקש ולצד המשיב.
"פסיקת מזונות במקרים כאמור אינה תלויית מגדר. יש ופער הכוחות יהא לטובת הגבר, יש שיהא לטובת האישה ויש שיתקיים בין בני זוג חד מיניים", כתבה השופטת אייזנברג בפסק דינה, "מבחן הנסיבות הוא שילמד האם באותה מערכת זוגית, התקיימה תלות כלכלית שיצרה הסתמכות, שמשמעה מחוייבות משתמעת של הצד שכנגד לכלכל את הצד האחר".
.jpg)
.jpg)
