תמ"ש 11056/03

 

נישואין בין גבר ואישה הינם מערכת יחסים מיוחדת, הצופה קדימה על עתידם של בני הזוג ומשפחותיהם. פעמים רבות, ההורים מבקשים לתמוך בזוג הצעיר ומסייעים לו באופן משמעותי מבחינה כלכלית. לא אחת, ומטבע הדברים, מועברים בתוך המשפחה סכומים משמעותיים ונכסים. האם ניתן, עם התפרקות קשר הנישואין, לדרוש כספים והלוואות שהועברו מההורים לילדים?

 

יש לכם שאלה?

פורום חלוקת רכוש

פורום הסכם ממון

פורום הסכם גירושין

 

הלכה פסוקה היא כי משבר בחיי הנישואין איננו יכול להביא להשבת הגלגל לאחור. דהיינו, לא ניתן להפוך, בהינף יד, את המתנות אשר הוענקו לבני הזוג במהלך הנישואין להלוואות או השאלות. במקרים אלה, צריך נותן המתנה להוכיח כי הוא קבע תנאי מפסיק לנכסים או הכספים בצורה ברורה אשר ניתן לזהותה.

 

בתי המשפט קבעו לא אחת כי אין כל הכרח שהתניה כאמור תהיה בכתב, אך עליה להיות ברורה וניתנת להוכחה. הרציונאל הוא כי בהעדר ראיות, מתנה הינה בלי הדירה וסופית. אי לכך, התדרדרות במערכת היחסים לאחר שנים רבות איננה מהווה - לכשעצמה - עילה לבטלות המתנה. להלן דוגמא לפסק דין בו דחה בית המשפט את תביעתו של אב לקבל כספים אשר ניתנו לבנו וכלתו לאחר נישואיהם. בית המשפט קיבל את טענות הכלה-לשעבר וקבע כי מדובר בתביעה אשר נולדה עם המשבר בנישואי הילדים, 20 שנה לאחר מתן ההלוואה. שתיקתו של האב לאורך השנים עמדה לו לרועץ.

 

הלוואה של 40,000 דולרים

 

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה תביעה אשר הוגשה על ידי גבר כנגד כלתו לשעבר, וזאת כאשר האחרון דרש מהכלה להחזיר לו הלוואה בסך 40,000 דולרים אשר ניתנה לה ולבנו 20 שנה קודם לכן. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה וקבע כי התובע ויתר על זכותו לתבוע את ההלוואה מכלתו וניכר כי התביעה דנן נולדה עם סכסוכי הגירושין שבין הנתבעת לבנו של התובע.

 

מדובר אפוא בבני זוג אשר היו נשואים במשך כ-25 שנים. הסכסוך בין הצדדים היה סכסוך מורכב וקשה אשר התנהל על פני ערכאות משפטיות שונות במשך כשבע שנים. לאחרונה, אביו של הגרוש הגיש תביעה כנגד כלתו ובמסגרתה טען כי הכלה חייבת לו כ-40,000 דולרים אשר ניתנו לה כהלוואה לאחר החתונה. הכלה טענה כי מדובר היה במתנה וחמה לשעבר אינו יכול כעת לדרוש את הסכום הנטען. לטענת הכלה-לשעבר, עסקינן בתביעה אשר מקורה בסכסוך המשפחתי ולא ברצון כנה להשיב את הסכומים המדוברים.

 

יש לציין כי בתחילה טענה האישה טענות שונות לגבי עצם קיומו של החוב. עם זאת, השופטת דחתה את הטענות הנ"ל בקובעה כי הנתבעת ידעה שמדובר בהלוואה, כבר עם קבלתה. התביעה נדחתה למעשה עם החלטת בית המשפט כי התובע "מחל על ההלוואה". במשך 20 שנה לא ביקש אבי בעלה של הנתבעת את החזרת הכספים. כמו כן, ההלוואה ניתנה לשני בני הזוג, אך האב הגיש תביעה בגין תשלום ההלוואה (במלואה) כנגד האישה בלבד (תוך שהוא אינו מפרט מדוע התביעה לא הוגשה גם כנגד בנו). לא זו אף זו, מערכת היחסים בין הילדים ואב הייתה מורכבת ורצופה עליות ומורדות לאורך השנים. עם זאת, בשלל הזדמנויות אשר היו לו, לא השכיל התובע לדרוש את פירעון ההלוואה.