תאונה בדרך לעבודה ומהעבודה - משמעות הסטייה מן הדרך

מדי שנה, נפגעים בישראל עובדים רבים במהלך ובעקבות עבודתם. עובד אשר נפגע תוך כדי עבודתו, ועקב עבודתו, זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. תאונת עבודה יכולה להיות תאונה "קלאסית" כגון נפילה במדרגות במשרד או החלקה על כתם שמן באתר בנייה. לעיתים, המונח "תאונת עבודה" מקפל בתוכו גם פגיעות נוספות כגון נזקי גוף אשר נגרמו לאדם בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בדרך לביתו מהעבודה.

יש לכם שאלה?

פורום תאונות עבודה

פורום תאונות דרכים

פורום ועדה רפואית

פורום אחוזי נכות

למעשה, ההגדרה ה"בסיסית" של תאונת העבודה (תוך כדי ועקב העבודה) מורחבת בסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי באופן כזה שהיא כוללת גם תאונה אשר מתרחשת למבוטח בדרך מהעבודה ובדרך לעבודה. סעיף 81 קובע סייג להרחבה האמורה בכך שהוא מחריג מקרים בהם המבוטח סטה מהדרך באופן משמעותי וניתק את הקשר בין העבודה והבית.

סעיף 81(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי לא רואים בתאונה אשר התרחשה בדרך מהעבודה לבית תאונת עבודה כל אימת שהייתה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת. הפסקה/סטייה זו ינתקו את הקשר בין העבודה לבית כאשר הן נעשו שלא לצרכי עבודה. לדוגמא, עובד אשר בדרכו הביתה עוצר בבנק על מנת להפקיד כספים עבור המעסיק, איננו סוטה מדרכו הביתה. סעיף 81 הנ"ל כולל גם מספר סייגים בתוכו. למשל, סטייה בדרך הביתה, אשר מטרתה ליווי ילדים למעון או לגן ילדים, או סטייה לשם תפילה בבית תפילה, אינן סטיות מהדרך המנתקות את הקשר בין התאונה לעבודה.

מהי "הדרך המקובלת"?

לא אחת, עולה השאלה האם הדרך בה הלך המבוטח הייתה הדרך המקובלת לביתו. הרציונאל העומד מאחורי בירור הדרך המקובלת הוא כי ניתן להסיק מהדרך הספציפית ביום נשוא התובענה היבטים שונים הנוגעים להיותה חלק מהדרך מהעבודה לבית (או להיפך). הלכה פסוקה היא כי דרך זו הינה כל דרך אשר מקובלת על העובד שעליו מדובר.

לדוגמא, במידה והעובד יוכיח כי הדרך בה הוא נפגע הינה הדרך בה הוא הולך לעבודה (ומהעבודה) מדי יום, אזי עסקינן בדרך מקובלת. סטייה עלולה להקשות את דרכו של המבוטח להכרה על פי החוק. בתי הדין לעבודה בוחנים את הדרך המקובלת תוך משקפי הסבירות – דהיינו, האם הדרך הינה סבירה, הן מבחינת טיבה והן מבחינת אורכה. כמו כן, במידה וישנן מספר דרכים מקובלות אחרות, יש לבחון מה הייתה הדרך המקובלת בנסיבות המקרה הספציפי.

מהי הפסקה?

סוגיה נוספת אשר הינה מעט מעורפלת הינה מהות ההפסקה בדרך והאופן בו יש להגדירה. לדוגמא, האם עצירה של שעה בסניף הדואר או בקופת חולים, בדרך לעבודה, ניתקה את הקשר בין העבודה לדרך? בית הדין, בבואו לבחון האם מדובר בהפסקה המנתקת את הקשר בין הדרך לעבודה, מתייחס לשני היבטים עיקריים הקשורים בהפסקה זו – מהותה ואורכה.

דהיינו, הפסקה קצרה לרכישת עיתון או כוס קפה, תיחשב על פי רוב כהפסקה אשר אינה פוגעת ברצף הדרך בין העבודה ובין הבית. עם זאת, נסיבות כל מקרה נבחנות לגופו וייתכן כי גם עצירה קטנה לקפה, אשר חייבה סטייה משמעותית מהדרך המקובלת, תהפוך תאונה בדרך לתאונה שאינה פגיעה בעבודה. כמו כן, בית הדין בוחן את אורכה של ההפסקה. אורך ההפסקה נמדד בהתאם לזמן המדובר באופן יחסי. דהיינו, הפסקה של 20 דק' בדרך של 2 דק' הינה הפסקה משמעותית. לעומת זאת, הפסקה של 20 דק' בדרך של שלוש שעות נסיעה, איננה הפסקה בעלת משקל גדול מדי.

כוונה ומטרה

היות ומדובר בסוגיות מורכבות, והיות וכל מקרה שונה ממשנהו, לא אחת מונחת המחלוקת בין המבוטח לביטוח לאומי לפתחו של בית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה, בבואו לעסוק בשאלה כגון דא, מניח לפניו מספר שיקולים. לדוגמא, נבחנת "מטרת הנסיעה". בדב"ע מח/ 0-39 המוסד לביטוח לאומי – סכנדריון מרים, נקבע כי הכוונה או המטרה אשר עמדו מאחורי הסטייה מהדרך יכולות לסייע באופן משמעותי לבחון את הקשר שבין הסטייה לבין העבודה.

יצוין כי בעניין זה חשובה גם הכוונה העומדת מאחורי נסיעה. לדוגמא, בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין הארצי, עסק בית הדין בתביעתה של אישה אשר נפגעה בדרך למסיבת ט"ו בשבט בגן של בנה. במקרה זה, התובעת טענה כי היא נפגעה בדרך לגן, וזאת כאשר היא אינה סוטה מהדרך המקובלת בה היא נוסעת בכל יום. בית הדין קבע כי היות והתובעת לא התכוונה במקרה זה להמשיך ולנסוע לביתה, אלא להישאר בגן למסיבת החג, אזי התנתק הקשר בין העבודה לבין הבית ולא מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בדרך מהעבודה הביתה. דהיינו, אין עסקינן בתאונת עבודה.