תע (חי') 32505-07-10
פעמים רבות, כאשר אדם בוחר לחיות עם אישה אחרת (כתוצאה מגירושין או פטירה של אשתו), נוצרת מערכת יחסים עכורה וקשה בין ילדיו של האדם מאשתו הראשונה, ובין חברתו לחיים אשר "תפסה את מקומה". במידה ונכנסים למערכת יחסים זו גם סכסוכים כספיים, הדבר עלול להגיע לפתחו של בית המשפט.
יש לכם שאלה?
להלן דוגמא לכך. מדובר בפסק דין אשר ניתן במסגרת בקשה לקיום צוואה אשר הוגשה על ידי ידועה בציבור, וזאת כאשר ילדיו של המנוח מתנגדים לקיום הצוואה. בניו של המנוח טענו כי הידועה בציבור חתמה עבורם על כתב ויתור, לפיו היא הסתלקה מירושתה לפי צוואת המנוח. הידועה בציבור טענה, לעומת זאת, כי היא מבקשת לבטל את כתב הויתור מחמת עושק.
עובדות המקרה
המנוח הלך לעולמו במרץ 2010 והורה בצוואתו כי חברתו לחיים, המבקשת, ושניים ומבניו, יירשו את דירתו. חברתו לחיים של המנוח הגישה עתירה לקיום הצוואה. מנגד, בניו טענו כי אין לקיים את הצוואה וזאת משום שהמבקשת ויתרה על חלקה בעיזבון לטובתם, ולפיכך אין נפקות לצוואה. המתנגדים הציגו כתב ויתור עליו הייתה חתומה המבקשת.
הידועה בציבור טענה לא הייתה נפקות לכתב הויתור וזאת משום שהוא נחתם תחת עושק. לטענתה, היות ותקנה 16ב' לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, קובעת כי הודעת הסתלקות מירושה יכולה להיות בתצהיר בלבד, כתב הויתור לא היה קביל מבחינה משפטית. כאמור, המבקשת טענה גם כי לכתב הויתור אין כל משמעות וזאת משום שהיא חתמה עליו תוך שהמתנגדים מנצלים את מצוקתה, שעות ספורות בלבד לאחר פטירתו של המנוח, אשר עימו ניהלה חיים משותפים ואוהבים במשך כ-13 שנים.
זאת ועוד, המבקשת ציינה כי כתב הויתור כתוב בעברית, וזאת למרות שהיא איננה דוברת את השפה ואיננה קוראת וכותבת בעברית. אי לכך, טענה המבקשת, בהעדר מתורגמן, לא ניתן לקבוע כי היא הבינה על מה חותמת. יתרה מכך, המבקשת הוסיפה כי המתנגדים איימו על חייה במידה ולא תחתום.
מהי עילת העושק?
סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 קובע כי צד בחוזה רשאי לבטל את החוזה מחמת עושק. על פי סעיף זה, ביטול חוזה מחמת עושק יתאפשר כאשר צד לחוזה התקשר בחוזה בעקבות ניצול מצד הצד השני או מי מטעמו, אשר ניצל את מצוקתו של המתקשר, את חולשתו הגופנית, חולשתו הפיסית ו\או חוסר ניסיונו, וכאשר תנאי החוזה הינם גרועים במידה בלתי סבירה אשר חורגת מן המקובל.
שלושה יסודות מצטברים מקיימים למעשה את עילת העושק. ראשית, יש לבחון את מצבו של העשוק. דהיינו, האם חולשתו של האחרון באה לידי ביטוי במצוקה או חולשה, שכלית או גופנית. שנית, יש לבחון האם המתקשר היה מודע למצוקה זו והאם פעל הוא לנצלה. שלישית, יש לעמוד על תנאי החוזה ולבחון האם הם גרועים מן המקובל והסביר.
הלכה פסוקה כי לא מדובר רק ביסודות מצטברים, אלא יסודות אלה הוגדרו לא אחת כ"יסודות השלובים זה בזה". דהיינו, קיימת בין היסודות הנ"ל תלות הדדית אשר באה לידי ביטוי בכך שבמידה ואחד מהיסודות מתקיים באופן מובהק, חזקה על היסודות האחרים שגם הם מתקיימים. במקרה דנן, בית המשפט בחן את הסיטואציה אשר הונחה בפניו וקבע כי יש לקבל את טענותיה של התובע בעניין העושק. להלן החלת היסודות על המקרה.
מצוקתה של המבקשת – בית המשפט קבע כי אין כל ספק שהמבקשת הייתה מצויה במצוקה עת חתמה על כתב הויתור. המבקשת התבקשה על ידי המתנגדים לחתום על כתב הויתור כאשר שבה מבית החולים לאחר פטירת בן זוגה (המנוח), וזאת כאשר היא מצויה ב"סערת רגשות". כמו כן, מדובר באישה בת 72 אשר עלתה לישראל בתחילת שנות ה-90, ואשר איננה דוברת עברית, קל וחומר מסוגלת לקרוא מסמכים מורכבים ומשמעותיים.
למעשה, המבקשת עמדה לבדה מול ארבעה גברים, אשר הכריחו אותה לחתום על המסמך, לאחר פטירת בן זוגה וטרם קבורתו. יצוין כי מערכת היחסים בין המבקשת לבין בניו של המנוח הייתה מערכת יחסים עכורה ביותר. המבקשת העידה כי שניים מהבנים כלל לא היו בקשר עם אביהם, ואילו הבן הבכור היה נוהג לאיים עליה ולקלל אותה, עוד כאשר המנוח היה בחיים. פעם אחת המבקשת אף נאלצה להגיש בעקבות איומיו תלונה במשטרה (הוצג אישור). זאת ועוד, תואר מקרה של תביעה משפטית בין המנוח לבין אחד מילדיו, בעקבות עיקולים שהוטלו על רכבו של המנוח לאחר השאלתו לבן זה. עוד צוין כי כתב הויתור לא נכתב על ידי המבקשת אלא "נוסח בשבילה" והובא לפניה כאשר הוא "מוכן לחתימה".
מודעות העוסק למצוקת העשוק – בית המשפט קבע כי גם תנאי זה התקיים במקרה דנן. הבנים ידעו היטב כי הם מסוגלים "להלך אימים" על המבקשת ולגרום לה לחתום על מה שהם רוצים. בקשת כתב הויתור נעשתה, כפי שצוין, בזמן רגיש ביותר מבחינת המבקשת ברמה הרגשית. "סמיכות הזמנים בין הפטירה לחתימה על כתב הויתור, לימדה דווקא על מניע או יוזמה של הילדים, מה גם שידועה בציבור העידה כי לאחר ההלוויה האחרונים החליפו את מנעול דירתה ולא אפשרו לה להיכנס לביתה", נכתב בפסק הדין, "זאת ועוד, המתנגדים הכינו מבעוד מועד שני עדים – שני גברים, לחתימת כתב הויתור. ניתן היה ללמוד מכך על מקור היוזמה כמו גם על הניסיון אשר הצליח ליצור מצב של לחץ ופערי כוחות בלתי הוגנים".
כתב הויתור ותנאים בלתי סבירים – בבואו לבחון את היסוד השלישי, בית המשפט קבע כי אין כל ספק שמדובר בכתב ויתור בעל תנאים בלתי סבירים בעליל. למעשה, התובעת ויתרה על מלוא זכויותיה בדירה, אשר היו מוערכות בכמה מאות אלפי שקלים, וזאת בתמורה ל-15,000 שקלים בלבד מכספו של המנוח. יצוין כי גם 15,000 השקלים הללו לא הועברו לידועה בציבור על פי כתב הויתור.
.jpg)
.jpg)
