ע"א 4138/09
בית המשפט העליון קבע כי גם אדם אנאלפבית יכול לחתום על חוזה ולא ניתן לצאת מנקודת הנחה כי כאשר אדם אשר אינו יודע קרוא וכתוב חותם על חוזה, חזקה עליו שהוא אינו משכיל להבין במה מדובר. החלטה זו התקבלה במסגרת ערעור אשר הונח לפתחו של בית המשפט העליון, בנוגע להסכמי משכנתאות מול בנק לאומי, אשר נחתמו על ידי קשישה אנאלפבתית, פעם בטביעת אצבע ופעם בראשי תיבות בדפוס.
יש לכם שאלה?
המנוחה במקרה דנן חתמה באצבעה בשנת 1997 על חוזה משכנתא לטובת בנק לאומי, וזאת למרות שלא ידעה קרוא וכתוב. בנה של המנוחה היה לצידה במעמד החתימה ויצוין כי האחרונה הייתה קשישה בת 73 אשר מצבה הבריאותי באותה התקופה לא היה מן המשופרים. בית המשפט הגדיר את מצבה כ"תחילתה של התדרדרות שכלית". לאחר כשנה, הבן ואימו נטלו מהבנק משכנתא נוספת. בשנת 2003 חתמה האם, שוב כאשר היא יושבת לצד בנה, באותיות דפוס על הסכם למחזור משכנתאות אלה.
האם ובנה לא פרעו את החוב, אשר עמד על 700,000 שקלים, ואי לכך נקט הבנק בהליכי הוצאה לפועל כנגדם. במסגרת הליכים אלה, פעל הבנק לשם מימוש המשכנתא אשר נרשמה לטובתו ופינוי הדירה אשר עמדה כעירבון להלוואה זו. בדירה אותה ביקש הבנק לפנות גר בן נוסף של המנוחה, בגיר הסובל מבעיות נפשיות ובריאותיות.
המחוזי מקבל את טענות הלווים – העליון הופך את ההחלטה
בית המשפט המחוזי קבע כי דין המשכנתאות להתבטל וזאת משום שהמנוחה הייתה אנאלפבתית ודי בכך כדי לסתור את החזקה לפיה היא ידעה על מה היא חותמת. כמו כן, בפסק הדין במחוזי נקבע עוד לא הוצגו הוכחות כי נציגי הבנק הסבירו למנוחה מהי משמעות החוזה ומהן השלכותיו. אי לכך, נקבע כי לא הוכחה גמירות דעת מצד המנוחה בעת החתימה על החוזה.
בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את הערעור אשר הוגש לפתחו על ידי הבנק. השופט, סלים ג'ובראן, קבע בפסק הדין כי המשכנתא תכובד ולא קיימת חזקה כי אנאלפבית איננו מבין את המסמך עליו הוא חותם. השופט ציין כי בעת החתימה על המסמכים, ישב בנה של המנוחה לצידה וחזקה עליו שהוא הסביר לאמו על מה היא חותמת. זאת ועוד, לא הוכח כי הבן לא הבין את משמעות החוזה או לא יכול היה להבין את משמעותו.
בית המשפט ציין כי אכן היה מצופה מבנק לאומי לנקוט ביתר זהירות שעה שעומדת מולו קשישה אנאלפבתית. "מצבה של המנוחה במקרה דנן היה צריך להדליק נורה אדומה אצל הבנק וזאת על אף שאין עסקינן בפסולת דין. נציגיו של הבנק היו צריכים לשים ליבם לכך שמדובר בקשישה אנאלפבתית אשר איננה נמצאת בשיא כושרה בלשון המעטה", נכתב בפסק הדין. זאת ועוד, בנה של המנוחה היה מיופה הכוח שלה והנהנה העיקרי מההלוואות. גם בעניין זה, נקבע בפסק הדין, יכלו נציגי בנק לאומי לחשוד כי מדובר בעסקה אשר דינה להיכשל. עם זאת, בית המשפט קבע כי היות והבנק הוכיח שהוצג בפניו אישור נוטריוני לגבי ייפוי כוח אשר ניתן לבנה של המנוחה מאת המנוחה, והיות והמנוחה לוותה בבנה בעת החתימה על המסמכים, יש לקבל את נפקותם של ההסכמים ולאפשר מימוש המשכנתאות.
