ת.א. (חי') 8034-06


עורך דין אשר הפר זכויות יוצרים כלפי עורך דין אחר, ישלם לאחרון פיצויים. מדובר בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט השלום בחיפה, וזאת לאחר שעורך דין א' הגיש כנגד עורך דין ב' תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בכתב הגנה. בית המשפט, לאחר שבחן האם כתב בי דין יכול ליהנות מהגנת זכויות יוצרים, קבע כי על הנתבע לפצות את התובע. מדובר בכתב הגנה אשר נכתב על ידי עורך הדין א' לבג"צ. התובע טען כי הנתבע העתיק את כתב ההגנה, באופן מפורש, וההעתקה עלתה כדי הפרת זכויות יוצרים, הפרת חוק עוולות מסחריות, הפרה של חוק עשיית עושר שלא במשפט, והפרת חובה חקוקה. התביעה הועמדה על 180,000 שקלים.

 

יש לכם שאלה?

פורום קניין רוחני


בית המשפט קבע, כאמור, כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נכתב כי הנתבע, אשר הינו עורך דין בעל ניסיון, ידע היטב כי המעשה אשר עשה היה בלתי הגון. השופט ציין כי עסקינן בהעתקת עתירה שלא כדין, והעתקה זו חייבת להיות הפרת זכויות יוצרים, הפרת חובת חקוקה ועשיית עושר שלא במשפט. לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבע ישלם פיצויים בסך 50,000 שקלים לתובע, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 שקלים נוספים.


יצירה איננה רק השקעה וכישרון


הנקודות המרכזיות בהחלטתו של בית המשפט היו כי כתבי בי דין, כגון כתב הגנה, כתב תביעה, בקשה או עתירה לבג"צ, מהווים יצירות ספרותיות על פי הגדרתן בחוק זכויות יוצרים. כמו כן, נפסק כי הדרישה למאמץ (Work) בעת יצירת היצירה איננו תלוי בהשקעה או בכישרון בלבד, אלא גם במובן של עבודה. דהיינו, כאשר מדובר בכתבי בי דין, בית המשפט ציין כי אין ספק שעסקינן ביצירות אשר הושקעו בהן לימוד, מחשבה, מאמץ (באיסוף הנתונים, למשל), יישום ידע משפטי וכדומה.


בית השפט קבע כי אכן סעיפים אשר לא שוכתבו ונכתבו "בשפה משפטית יבשה" (לדוגמא, ציטוטים מהחוק), אינם מהווים זכויות יוצרים. עם זאת, המסמך כמכלול אכן נחשב כיצירה לפי החוק. יצוין כי במקרה דנן, היצירה המועתקת הועתקה באופן כולל, לרבות סעיפים, דגשים, צורות, שפה, לשון, פרקים וכדומה. אי לכך, נקבע כי לא מדובר בעובדות יבשות, אשר אינן זכות יוצרים, אלא בהעתקת העתירה כולה.


השופטת הוסיפה כי אין לקבל את טענותיו של הנתבע אשר אמר כי הוא "אינו מבין מה רוצים ממנו". נקבע כי התובע יהיה זכאי לסכום הפיצוי המקסימאלי בגין ה"הפרה החומרית". כמו כן, השופטת פסקה עבור התובע פיצויים גם בגין הפרת הזכות המוסרית על סך 15,000 שקלים, ו-15,000 שקלים בגין עשיית עושר שלא במשפט והפרת חובה חקוקה (עורך דין ב' ציין את התאריכים באופן שניתן היה לחשוד כי העתירה המועתקת איננה אלא המקור).