גיל הפרישה בישראל עומד כיום על 67 לגברים ו-65 לנשים. עם זאת, לא אחת פורשים עובדים טרם הגיעם לגילאים אלה. המושגים "פרישה מוקדמת" ו"פנסיה מוקדמת" הינם מונחים אשר שגורים בפיהם של עובדים ותיקים רבים בישראל.
יש לכם שאלה?
במשק הישראלי ישנם מספר גופים ציבוריים גדולים, כגון אל-על, משרדי ממשלה, משרד הביטחון, המשטרה וכדומה, אשר מדי מספר שנים יוצאים במהלכים לפרישה מוקדמת של עובדים ותיקים. הסכמי פרישה מוקדמת מאפיינים גם חברות פרטיות בסיטואציות מסוימות.
לדוגמא, אתר TheMarker מפרסם אמש (5.12) כי דירקטוריון בזק אישר את יציאתם של כ-91 עובדים בחברה לפרישה מוקדמת. על פי הפרסום, עלותה של הפרישה המוקדמת לחברה תעמוד על כ-80 מיליון שקלים. בזק כמובן איננה לבד. לפני מספר ימים דווח גם על מהלכי התייעלות בבנק דיסקונט אשר יביאו אף הם לפרישה מוקדמת של כ-500 עובדים בתנאים מועדפים.
פרישה מוקדמת הינה יציאה של עובד לגמלאות בטרם הגיעו לגיל פרישה, וזאת על בסיס הסכם אשר נערך בין העובד לבין מעסיקו. במסגרת הפרישה משולמים לעובד סכומים שונים כגון מענקי פרישה, פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות וכדומה. כמו כן, על פי רוב, המעסיק משלם לעובד גם תשלום חודשי קבוע עד אשר האחרון מגיע לגיל הפרישה החוקי. מהי אפוא מעמדו של תשלום זה מבחינת איזון משאבים בהליכי גירושין?
חלוקת רכוש בין בני זוג, הכיצד?
חלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין יכולה להיעשות במגוון דרכים. הדרך המומלצת ביותר, בעיקר על ידי עורכי דין העוסקים בתחום, הינה עריכת הסכם גירושין ואו הסכם ממון. הסכמים אלו יכולים להסדיר את חלוקת הרכוש בדרך המתאימה ככל הניתן לשני בני הזוג. דרך נוספת לחלוקת הנכסים הינה על ידי הסדר איזון משאבים. בהעדר הסכמה, חלה על הצדדים הוראת סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. הוראה זו קובעת כי עם פקיעתהתרת הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי הנכסים.
בפסיקות בתי המשפט בישראל הוכר זה מכבר כי פנסיה מהווה חלק מנכסי בני הזוג בעת הגירושין. הרציונאל הוא כי פנסיה מהווה למעשה זכות סוציאלית אשר מקורה בעבודת אחד הצדדים במהלך הנישואין. אי לכך, בדומה לפיצויי פיטורים או הפרשות לקופות גמל, גם הפנסיה מהווה חלק מהרכוש המשותף. מהו אפוא דינה של הפנסיה המוקדמת? פנסיה מוקדמת, בניגוד לפנסיה רגילה, משולמת למעשה לאדם כמעין שכר עבודה. האם מדובר ב"שכר עבודה" אשר הינו נכס בר איזון?
מדובר בשאלות מורכבות אשר להן פנים רבות. לכאורה, אין כל סיבה למנוע את חלוקת תשלומי הפנסיה המוקדמת, וזאת משום שמדובר באופן ברור בנכסים אשר הינם תולדה של עבודה במסגרת חיי הנישואין. עם זאת, פנסיה מוקדמת מהווה פעמים רבות הכנסה חודשית קטנה אשר חלוקתה עם בן הזוג עלולה לפגוע קשות בעובד הפורש מבחינה כלכלית.
פסיקת בתי המשפט - מדובר בנכס המתחלק בין בני הזוג
בתי המשפט, בפסיקה עקבית, מצאו כי פנסיה מוקדמת לעניין זכותו של בן הזוג לאיזון משאבים, הינה כפנסיה רגילה. לדוגמא, השופט גייפמן, בתמ"ש 14929/96 יונה שנהב נ' שאול שנהב, כתב כי "הפנסיה הרגילה והפנסיה המוקדמת מהוות נכסי עתודה כלכלית של המשפחה. נכסים אלה הינם ברי חלוקה בין הגבר והאישה, ויהא מיונם המשפטי לצרכים אחרים אשר יהא. עסקינן למעשה בהטבות אשר המעביד נותן עם סיום יחסי העבודה לעובד, והטבות אלה הינם חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג".
במרץ 2000, אישר בית המשפט המחוזי פסק דין זה בע"מ (ת"א) 1122/99 שאול שנהב נ' יונה שנהב. במסגרת הערעור בפסק הדין מחוזי, כתב השופט חיים פורת כי לא יכולה להיות מחלוקת כי הבעל איננו מועסק יותר (בתעשייה האווירית, במקרה זה) והוא מקבל פנסיה מוקדמת. תשלומים אלה אינם שכר עבודה. הבעל אינו מגיע לעבודה, הוא יכול לעבוד בכל מקום שיחפוץ בו, ולא חלות עליו שום הגבלות לגבי השתכרותו. למעשה, השופט פורת ציין כי "אין שום אפשרות לראות בתשלומי הפנסיה המוקדמת כאילו היו תשלומי שכר או משכורת, שהם אינם עתודה כלכלית אלא תשלומים שוטפים שאינם מתחלקים כפי שמתחלקת פנסיה".
בע"מ 1018/04 שמואל פרטוש נ' אליס פרטוש, עמד גם בית המשפט העליון על ההלכה הנ"ל. בפסק דין פרטוש, קבעה השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה כי פנסיה מוקדמת הינה הטבה סוציאלית אשר מטרתה לסייע לאדם שהפסיק לעבוד ליהנות מפרישה רגילה. השופט שוחט הצטרף לדברים גם בתמ"ש (ת"א) 99783/99 פלונית נ' פלוני (אשר ניתן ב-25.11.04). בפסק דין זה קבע השופט שוחט כי יש לכלול בגדר "פנסיה" גם תשלומים אשר משולמים בתור פנסיה מוקדמת. לדידו, לא מדובר בתשלומים אשר מהווים משכורת אלא עסקינן בפנסיה מבחינה מהותית.
בפסק דין מקיף בנושא זה, אשר ניתן בתמ"ש 16600/02 ק.צ. נ' ק.י, התייחס השופט ניצן סילמן להגדרת המונח "פנסיה" מוקדמת מבחינת החוק. "המחוקק הרשאי הגדיר את הפנסיה המוקדמת כקצבה ולא כשכר. דהיינו, מדובר בקצבה אשר משולמת בגין תנאים סוציאליים והזכות לקבלה צמחה לעובד במהלך שנות עבודתו", כתב השופט סילמן, "לטעמי, לא ניתן לראות בזכות זו כתחליף שכר והמבחן האמיתי לשם כך צריך להיות מקור הגמלה ועילתה. לאמור, העובדה כי גמלה מוקדמת לא מותנית בשעות עבודה, מלמדת כי עסקינן בחיסכון ולא בשכר".
לסיכום,
פסיקות בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם כי פנסיה מוקדמת מהווה חלק מהנכסים ברי האיזון בהליכי גירושין. עם זאת, כל פרישה מוקדמת שונה מרעותה וכל מקרה מקפל בתוכו נסיבות אחרות לחלוטין. בתי המשפט יושבים בתוך עמם ולא אחת ניתנות פסיקות המשנות את אופן חלוקת הפנסיה המוקדמת ואו מתחשבות בנתונים שונים הנוגעים לבני הזוג (לדוגמא, מקרים בהם האישה משתכרת משכורת גבוהה וחלוקת הפנסיה המוקדמת תדרדר את הגבר למצוקה כלכלית).
אי לכך, במידה ואתם עומדים בפני גירושין, וסוגיית פרישה מוקדמת תלויה באוויר, מומלץ לשקול הכללת הפנסיה המוקדמת בהסכם גירושין. כמו כן, מיותר לציין כי ייעוץ משפטי מטעם עורכי העוסקים בתחום יכול בהחלט לגשר על המחלוקת ולהביא לפיתרון יצירתי של הסוגיה.
עודכן ב: 07/12/2011