האם עובדת, אשר הועסקה בתור אחות בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, זכאית להחשיב בחישוב השכר הקובע לפנסיה תקציבית גם תוספת שעות נוספות אשר שולמה לה במהלך שנות עבודתה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

 

יש לכם שאלה?

פורום בית דין לעבודה

פורום זכויות עובדים

פורום חוזה עבודה

 

התובעת הועסקה בבית החולים במשך כ-31 שנים עד לפרישתה לגמלאות בשנת 2007. חלק נכבד מעבודתה של האחרונה כלל עבודה במשמרות לילה וערב בתור אחות כללית. בגין משמרות אלה קיבלה התובעת תוספת משמרות אשר הופיעה בתלוש השכר תחת הסמל "202". עובר לפרישתה, חתמה התובעת על כתב קבלה פשרה וסילוק אשר לפיו הוגדל שיעור הפנסיה לו היא זכאית בשני אחוזים.

 

הנתבעת הינה עמותה אשר מפעילה את בית החולים ולא מדובר בבית חולים ממשלתי. אי לכך, לא חלות על הנתבעת הוראות חוק שירות המדינה גמלאות, התש"ל-1970. למעשה, ההסדרים הפנסיוניים החלים על עובדי הנתבעת הינם תולדה אפוא של הסכמים קיבוציים מיוחדים ואחרים. הסדרים אלה כוללים פנסיה תקציבית עבור עובדים ותיקים, כגון התובעת, וצבירה של זכויות בקופות גמל בגין "רכיבים לא פנסיונים".

 

האם חלים על הנתבעת הוראות הדרי הפנסיה בשירות המדינה?

 

התובעת טענה כי יש להחיל על הנתבעת את הוראות הסדר הפנסיה התקציבית בשירות המדינה, כפי שנקבע בפסק דין 1355/01 ארליך – המרכז הרפואי שערי צדק. לטענתה, היות ועסקינן בבית חולים אשר מעניק שירות רפואי. התובעת טענה במסגרת חישוב הפנסיה התקציבית, לעובדת דוגמתה בשירות המדינה, נכללות גם משמרות של אחות כללית (ערב ולילה). באשר לכתב הקבלה והפשרה, אשר נחתם על ידה, התובעת טענה כי אין לכתב זה כל תוקף וזאת משום שהוא "אינו ברור, כללי, אינו כולל חשבון סופי, והוויתור בו מתייחס רק להגדלת הפנסיה בגין נכות".

 

הנתבעת טענה, לעומת זאת, כי הסדרי הפנסיה אצלה מבוססים על הסכמים קיבוציים, כאלה ואחרים, ולא על הוראות חוק שירות המדינה. לטענתה, מדובר בהסדרים אשר כוללים פנסיה תקציבית וצבירה בקופות גמל, ביחס לרכיבים שאינם פנסיונים (לדוגמא, תוספת המשמרות). הנתבעת הוסיפה כי במרוצת השנים הופרשו לתובעת כספים לקופת גמל מכוח רכיב "תוספת המשמרות". כמו כן, העובדת לא הייתה זכאית ממילא שרכיב זה יילקח בחשבון השכר הקובע לצורך הפנסיה התקציבית.

 

בית הדין דוחה את התביעה

 

בית הדין לעבודה קיבל את טענות העמותה ודחה את התביעה. בפסק הדין נקבע כי רכיב "תוספת המשמרות" נשוא התובענה איננו צריך להיות כלול במסגרת חישוב השכר הקובע של התובע לצורך חישוב פנסיה תקציבית. בית הדין בחן את ההסכמים המיוחדים אליהם הפנתה התובעת, ובפרט לתצהיר הנתבעת שהזכאות לפנסיה אצלה מעוגנת במסגרת הסדרים והסכמים שונים.

 

בפסק הדין צוין כי אכן היו מקרים בהם "אומצו חלק מהוראות חוק שירות המדינה על ידי הנתבעת", אך לא היה זה עניין גורף. דהיינו, היה על התובעת להוכיח את החלתו של הסעיף הרלבנטי למקרה דנן, דבר שלא נעשה. בנוגע לתחולתו של פסק הדין בעניין נעמי ארליך, בית הדין קבע כי פסק דין זה בוטל על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

 

בית הדין לעבודה ציין כי בהסכם המעבר החל על התובעת נקבע במפורש שפנסיה תקציבית לא תכלול רכיבים אשר בגינם הופרשו כספים לקרן פנסיה או קופת גמל. היות ובמקרה דנן הופרשו כספים מכוח רכיב "תוספת משמרות" לקופת גמל, התובעת איננה יכולה להכליל רכיב זה בשכר הקובע לפנסיה התקציבית. לסיכום, בפסק הדין נכתב כי "העובדה שעובדי בתי חולים ממשלתיים שעבדו כאחות כללית ערב/לילה (בתנאים שונים מהתובעת כפי שיוסבר לקמן) זכאים שתוספת המשמרות תילקח בחשבון הפנסיה התקציבית אינה מחייבת את הנתבעת".