תמ"ש 24380/08

 

סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כי צו הפטר בפשיטת רגל יפטור את החייב מחוב בר תביעה בפשיטת הרגל מלבד חובות מסוימים כגון חבות כתוצאה מתביעת מזונות (וזאת להוציא את מה אשר הורה בית המשפט במפורש לגבי חבות זו, במידה והורה ובתנאים שהורה). דהיינו, כל אימת שבית המשפט לא קבע אחרת, צו הפטר איננו פוטר חייב בפשיטת רגל מלשאת בחוב מזונות. פשיטת רגל איננה משפיעה על חבות הנובעת מתובענת מזונות, וצו ההפטר איננה מפסיק את קיום החוב.

 

המוסד לביטוח לאומי פתח כנגד חייב במזונות תיק הוצאה לפועל בגין חוב המזונות. המל"ל טען כי החייב צריך לשלם לו את המזונות, וזאת לאחר שהוא היה זה שנשא בתשלום המזונות לגרושתו (לטובת הילדים). לטענת הביטוח הלאומי, חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, קובע במפורש כי במידה והביטוח הלאומי משלם את חוב המזונות לזוכה, רשאי הוא לנקוט לשם גביית החוב מהחייב המקורי, "בכל ההליכים הנחוצים". עוד צוין כי הביטוח הלאומי עמד בנעליהם של ילדי החייב (הזוכים) אך ראש ההוצאה לפועל הורה על סגירת התיק וזאת לאחר שהחייב קיבל הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל.

 

חוב מזונות אינו כלול בהפטר

 

המל"ל טען כי התיק לא היה צריך להיסגר וזאת משום שחוב מזונות איננו חוב אשר זוכה לפטור במסגרת הפטר בפשיטת רגל. מנגד, החייב טען כי המוסד לביטוח לאומי לא הגיש "הוכחת חוב" והיות והוא קיבל צו הפטר, יש למחוק את החוב כל אימת שהוא נצבר עד ליום צו כינוס.

 

כאמור, סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הפטר פושט רגל איננו כולל חוב מזונות. פשיטת הרגל אינה משפיעה על חוב המזונות, לא מפסיקה אותו לא משנה אותו. אי לכך, נקבע כי גם באי הגשת "הוכחת חוב" אין כדי להביא למחיקתו של החוב אשר הצטבר עד למועד צו הכינוס. אי הגשת הוכחת חוב הייתה אפוא טעות מנהלית אשר איננה משפיעה על החבות. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי חיקוקים שונים קובעים "טיפול מיוחד" בכל הנוגע לחוב מזונות, וזאת משום שמדובר על פי רוב במקור הכנסה חשוב למחייתם של קטינים. עצם העובדה כי מזונות הינו חוב הנובע מפסק דין, מדובר בחוב בר תביעה.